tag:blogger.com,1999:blog-58776193211808366492024-03-14T11:03:33.602+02:00astro-article. כי מדע, זה לא רק משוואות.אתר חובה לכל המתעניינים באסטרונומיה, מדע וגם מדע בדיוני. מאמרים בכל הנושאים. מערכת השמש, ירחים, משימות לחלל, ביקורות לספרים וסרטים, ומדריכים, הכל באתר אחד! נא לא להיכנס בשבת וביום טוב.
Please do NOT enter on saturdays.
Recently our english web was opened in www.cosmosurvey.blogspot.comAnonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.comBlogger26125tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-43633595746056833452013-02-28T22:00:00.002+02:002013-03-04T08:33:46.308+02:00זיהום אור- תנו לצפות בשקט!<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
שלום לכולם!<br />
בקרב האסטרונומים עולה לעתים קרובות נושא מטריד ביותר, הנקרא "זיהום אור".<br />
מה זה זיהום אור?<br />
בערים גדולות, כאשר תישאו עיניכם לשמים, תוכלו להבחין בערך בכעשרים כוכבים בהירים, ואם תתאמצו תוכלו למצוא גם יותר.<br />
אם הייתם פעם בחופשה בנגב או בצפון, תוכלו להעיד על מספר גבוה הרבה יותר, שמגיע ליותר ממאה.<br />
נשמע מספר עצום?<br />
ובכן, בתנאים האידאליים ביותר שתוכלו למצוא (ולא, הם לא קיימים בארץ), תוכלו לראות אפילו כשלושת אלפים כוכבים!<br />
איך זה קורה? מה גורם לכוכבים "לצוץ" בפרברים?<br />
התשובה היא "זיהום אור".<br />
בערים גדולות קיימים מקורות אור מלאכותיים רבים, זה זיהום אור.<br />
למה זיהום האור משפיע על כמות הכוכבים שאנו רואים בשמים?<br />
האור המלאכותי "מסנוור" אותנו ועקב כך אנו לא שמים לב לאור המגיע מן הכוכבים, דבר ש"מעלים" את הכוכבים.<br />
אתן לכם דוגמה מוכרת ביותר. באור יום אי אפשר לראות אף כוכב, אפשר לראות את הירח, ואם תסתכלו לכיוון הנכון בזמן הנכון, תוכלו לראות גם את כוכב הלכת נגה, ותו לא.<br />
זה קורה בגלל השמש. השמש מסנוורת אותנו ואיננו שמים לב לאור הכוכבים הקלוש יחסית אליה. רק הירח ונגה מסוגלים לעמוד בקושי מול עצמתה של השמש. אך מה קורה בלילה? אור השמש לא יכול לחדור מבעד לכדור הארץ ונראים הכוכבים, אלא אם כן יש שוב משהו שיפריע להם להיראות, במקרה שלנו: זיהום אור.<br />
מהן ההשלכות של זיהום האור?<br />
קודם כל, זיהום האור הוא הסיבה לכך שכיום יש להשקיע ולנסוע אל הנגב או אל הצפון, בכדי לראות עשירית מהכוכבים שראו לפני שצצה בעיה זו, עם המצאת הנורה.<br />
זיהום האור הוא גם מטרד סביבתי. ראשית, כיוון שחושי בעלי החיים החיים בלילה יכולים להינזק, ובעלי חיים רבים נפגעים מכך, ואף משלמים על כך בחייהם.<br />
שנית, ישנה אפשרות לרכוש נורות שמאירות רק לכיוון מטה, ולא אל השמים, וכך גם עוזרות לבעלי החיים, גם עוזרות לאסטרונומים, ואפילו חוסכות בחשמל!<br />
זיהום האור אפילו פוגע בבני האדם עצמם, כיוון שמנורות "מזהמות אור" מסנוורות את האנשים העוברים לידן, דבר מיותר לחלוטין.<br />
מה אפשר לעשות?<br />
קודם כל, כמו שכבר נאמר, ניתן לקנות מנורות שפולטות פחות אור אל השמים, וכך חוסכות חשמל, ועוזרות לבע"ח, לאנשים פשוטים ולאסטרונומים.<br />
בנוסף, אם אתם נגד זיהום האור, הביעו דעתכם בעניין.<br />
רוב זיהום האור בארץ הוא במישור החוף ואזור ירושלים. המקומות הכי טובים לתצפית ללא זיהום אור בארץ הם בנגב.<br />
לפרטים נוספים לגבי זיהום אור תוכלו לפנות ל"<a href="http://www.israel-darksky.com/" target="_blank">אור מכוון</a>", עמותה הפועלת נגד זיהום האור. שם גם תוכלו לקבל מפות זיהום אור ומידע על פרויקטים אחרונים.<br />
<a href="http://www.bareket-astro.com/about-the-bareket-observatory/light-pollution-ida-dark-skies-middle-east-israel.html" target="_blank">מצפה הכוכבים ברקת</a> מפעיל גם הוא תכנית נגד זיהום האור והוא הנציג הישראלי אצל ארגון IDA הבינלאומי הפועל נגד זיהום האור.<br />
בהצלחה לכולם!<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://www.earthhour2008.com/earth-light.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="233" src="http://www.earthhour2008.com/earth-light.jpg" width="640" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">תמונה הממחישה את הכמות של אור מלאכותי בעולם. שימו לב שישראל היא מהבולטות ביותר. קרדיט: נאס"א.</td></tr>
</tbody></table>
<br />
תיהנו!
אשמח לתגובות, הארות, הערות ורעיונות כאן למטה, בתגובות (comments).<br />
סקרנתי אתכם? עקבו אחרי באמצעות האימייל, YAHOO!, טוויטר, או גוגל+ ותתעדכנו בכל פעם שאפרסם מאמר חדש!
בתודה, וברכת שמים צלולים ונטולי זיהום אור, astronomer.</div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-91163532150635975832013-02-23T23:06:00.000+02:002013-03-04T08:33:22.196+02:00חורים שחורים- עובדה מוכחת, או סתם תיאוריה?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
שלום לכולם!<br />
כבר המון זמן שלא כתבתי קטע מידע "נטו", ולכן: הנה זה מגיע, חורים שחורים...<br />
קודם כל, מה זה בעצם חור שחור?<br />
חור שחור הוא בעצם כוכב, שקרס לתוך עצמו.<br />
כדי שנדע איך נוצר חור שחור, נצטרך להעמיק רגע, אל מחזור חייו של כוכב.<br />
ישנם ארבעה סוגי כוכבים בסיסיים, אך אני אכתוב כעת על הכוכב הגדול ביותר מביניהם: ענק כחול.<br />
ענק כחול שווה במסתו לעשרה פעמים מסת השמש!<br />
בשלבים המתקדמים בחייו, ענק כחול הופך לעל ענק אדום. לאחר מכן, הוא מתפוצץ בפיצוץ סופרנובה אדיר (אשר יכול להיות שווה בעוצמתו לעוצמת ההארה של גלקסיה שלמה!). וכאן מגיע השלב המכריע, אם הכוכב קטן מ20 מסות שמש (מסת שמש = המסה של השמש), הכוכב יהפוך לכוכב ניטרונים. אך אם מסת הכוכב גדולה מ20 מסות שמש, הכוכב יידחס עד כדי כך שמהירות המילוט שלו (המהירות שבה עצם צריך לנוע בכדי להתנתק ממקור כוח המשיכה, לדוגמה כוכב או כוכב לכת*) גדולה ממהירות האור, כך ששום דבר, אפילו לא קרינה, לא יכול לצאת ממנו, ואפילו החומר של הכוכב עצמו נדחס פנימה ונשאב. כך יוצא שלמרות שהחור השחור הוא כוכב, הוא כמעט ולא פולט קרינה (חוץ מקרינת הוקינג, וקרינת הרנטגן עליה נרחיב בהמשך) וכלל לא נראה ככוכב "סטנדרטי". מסת החור השחור כה גדולה, עד שהיא מושכת עצמים אחרים בחלל, ואפילו כוכבים, אל תוך החור השחור. כל עצם שעובר גבול מסוים בחור השחור, גבול הנקרא "אופק אירועים", לא יכול לחזור.<br />
תיאור מוכר, ופשוט להפליא, של חור שחור הוא זה: אם הייתם מותחים יריעת בד, ושמים עליה כדור פינג-פונג, הבד מתחת לפינג-פונג היה שוקע מעט, ואם הייתם שמים כדור טניס לידו, הבד היה שוקע עוד יותר, וכדור הפינג-פונג היה נע סביב כדור הטניס. אם הייתם שמים כדורגל על הבד, הייתה קיימת אותה מחזוריות. אך מה היה קורה אילו הייתם שמים כדור כוח או כדור באולינג? סביר להניח שהבד היה שוקע עד כדי כך שהוא היה נקרע, וכל הכדורים היו עוברים דרך החור, כולל כדור הבאולינג. כדור הפינג-פינג הוא הירח, כדור הטניס הוא כדוה"א, הכדורגל הוא השמש, וכדור הבאולינג הוא הכוכב בעל המסה העצומה, שהופך לחור שחור. ומהי היריעה? היריעה היא המרחב-זמן, אשר פועל כמו היריעה.<br />
ומה יש מעבר לחור? זאת שאלה מורכבת בהחלט.<br />
למעשה, אפילו אם היינו מצליחים להביא אסטרונאוט אל החור השחור, זה לא היה עוזר לנו במאומה, כיוון שבלי קשר לכך שהאסטרונאוט יתפרק לאטומים, גם אם הוא ישגר מידע, המידע לא ייצא מהחור השחור כלל, כיוון שהחור השחור ישאב אותו. לכן, כל ההנחות שלנו לגבי מה נמצא מעבר לחור השחור, נמצאות בגדר תאוריה בלבד.<br />
ישנן תיאוריות הטוענות, על בסיס חישוב מתמטי, שקיים גם חור לבן, אשר בניגוד לחור השחור, פולט חומרים, אך זהו חישוב תיאורטי בלבד, וישנן ראיות רבות לכך שחור לבן לא יכול להתקיים. תיאורטית, בשילוב של חור שחור וחור לבן, ניתן ליצור חור תולעת, אשר מעביר עצמים ממקום אחד בחלל למקום אחר, תוך חלקיק השנייה, ויש אף דעות הטוענות שחור תולעת יכול להוביל ליקומים אחרים, אך כיוון שאין כמעט הוכחות לכך שקיימים יקומים אחרים, ומיעוט הוא הסובר כך, קל וחומר שמדובר במיעוט לגבי הדעה שחור תולעת מוביל ליקומים אחרים. שוב, כיוון שאין דרך, לפחות לבינתיים, לבדוק את התאוריות, הכל בגדר תאוריות, אשר בחלק מהן תומכות משוואות מתמטיות, ותו לא.<br />
אז איך אנו יודעים על חורים שחורים? הרי הם בלתי נראים! ראשית, בזכות ההשפעה שלהם על סביבתם.<br />
ושנית, בזכות קרני רנטגן היוצאות מהם כתוצאה של אנרגיה גבוהה של גז, המתבטא בסילוני הרנטגן היוצאים ממנו.<br />
למרות כל זאת יש מדענים שעדיין מטילים ספק בקיומם של חורים שחורים.<br />
מדענים רבים טוענים שקיים חור שחור ענק במרכז שביל החלב, וגם במרכז גלקסיות אחרות.<br />
ישנם סוגים שונים של חורים שחורים, אך כולם בעלי אותו עיקרון.<br />
למעשה, אם חור שחור היה עובר במערכת השמש שלנו מבלי להתנגש השמש או בגוף שמימי אחר, יש סיכוי שכלל לא היינו מבחינים בו, אך אם הוא היה אטי או שהיה מתנגש בכוכב לכת, התוצאות לא היו טובות, כי בתוך זמן מה (רב יחסית), הוא היה שואב את כל מערכת השמש... אל דאגה. הסיכוי שחור שחור יגיע אל מערכת השמש הוא מזערי, ועוד יותר מזערי הסיכוי שהוא היה משפיע עלינו...<br />
במאיץ החלקיקים LHC יצרו חור שחור לשם ניסוי, שהתאייד עוד לפני שיכל לגרום נזק כלשהו...<br />
חורים שחורים הם אחת מהתעלומות הגדולות ביותר במדע בימינו, והם נותרו מסתוריים למרות שנים של מחקר.<br />
הזמן והמחקר יעשו את שלהם, ועם התקדמות הטכנולוגיה, נוכל לאט לאט, להגיע אל התשובות, ואל תעלומות חדשות...<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<iframe allowfullscreen='allowfullscreen' webkitallowfullscreen='webkitallowfullscreen' mozallowfullscreen='mozallowfullscreen' width='320' height='266' src='https://www.youtube.com/embed/UHIdUXXyaTE?feature=player_embedded' frameborder='0'></iframe></div>
סרטון על חורים שחורים, המתאר בפירוט מה קורה בתוך החור השחור<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogs.stsci.edu/livio/files/2012/06/spacetime.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="236" src="https://blogs.stsci.edu/livio/files/2012/06/spacetime.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הדמיה של מרחב זמן בו מסתובב הלוויין סביב כדוה"א. קרדיט: נאס"א.</td></tr>
</tbody></table>
<br />
<br />
תיהנו!<br />
הכתבה מצאה חן בעניך? לא מצאה חן בעיניך? יש לך רעיונות, הארות, הערות או ביקורות? כתוב לנו! כאן למטה, בתגובות.<br />
בתודה,
astronomer.</div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-70211300311531517662013-02-18T22:16:00.001+02:002013-03-04T08:30:26.332+02:00שני מטאורים ואסטרואיד. צירוף מקרים?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
שלום לכולם.<br />
בבוקר יום שישי האחרון, 14/2/2013, אסטרונומים רבים מכל רחבי העולם התכוננו לקראת מאורע מיוחד במינו שהיה צפוי למחרת, יום שישי: המעבר המתועד הקרוב ביותר של אסטרואיד לכדור הארץ. שם האסטרואיד הוא DA14 2012, ומדענים צפו שיעבור בגובה של לווייני התקשורת, אך לא ייגרם כל נזק.<br />
ואז, מטאור הגיח בשמי קובה וגרם לסנוור עז ולבהלה. מספר דקות לאחר מכן נשמע פיצוץ ואף, על פי עד אחד, רעד כל ביתו.<br />
לא שמעתם על זה? אל תהיו מופתעים. הפרסומים על מטאור בשמי קובה עוד לא הגיעו, וכבר, מטאור נוסף, גדול הרבה יותר, ולפי חלק מהדעות אף אסטרואיד קטן, הגיח בשמי רוסיה. הפעם, הפיצוץ היה מסוכן הרבה יותר (פי <b>30</b> מהפצצה שהונחתה על הירושימה!), ולמזלנו הוא לא התרחש על הקרקע, אלא בגובה 10 קילומטרים.<br />
על הפיצוץ הזה שמעתם? אני מתאר לעצמי שכן. יותר מ1,000 אנשים נפצעו כתוצאה מפיצוץ זה. אומנם הפיצוץ עצמו לא הסב להם נזק, אך הנזק שנגרם מהפיצוץ, כמו שבירת זכוכיות, פגע בהם.<br />
יותר מ3,000 בניינים נפגעו מהפיצוץ ברוסיה, שנגרם ממטאור אשר אף אחד לא צפה את בואו.<br />
מה שהכי מעניין הוא שכל זה קרה ביום שבו גוש סלע בקוטר 50 מטרים שובר שיא ועובר במרחק של 28,000 ק"מ מעל לקרקע.<br />
על פי דעת החוקרים אין שום קשר בין שלושת המקרים, על אף ששלושתם התרחשו באותו היום, בהפרשים של כמה שעות. האומנם?<br />
את התשובה כדאי לברר במהירות, כי השעון מתקתק, ומועד האסון הבא לא ידוע.<br />
דבר אחד בטוח: אם אנו רוצים שהאנושות תצמח, עלינו להגן על עצמנו. ולכן, עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי למנוע מקרים כאלה. כי הפעם לא היו הרוגים, אבל בפעם הבאה שיגיע מטאור כזה, ויגיע, אנחנו צריכים להיות מוכנים לכך.<br />
כיום פועלות עמותות רבות לזיהוי אסטרואידים, אפילו בישראל קיימת עמותה כזאת (ראו קישור בסוף הכתבה).<br />
היום אנו יודעים על אסטרואיד שיגיע אלינו בשנת 2036, ועלינו להתכונן לבואו, ולהסיטו ממסלולו. אל פחד, כלל לא בטוח שהאסטרואיד יגיע אלינו, והסיכויים נמוכים ביותר. אך אם הוא יגיע, בואו נגיד שזה לא יהיה נעים...<br />
סכנות רבות אורבות בחלל: סופרנובות, חורים שחורים, מטאורים, אסטרואידים, התנגשויות בין גלקטיות* ועוד, ועוד.<br />
החלל יכול להיות האויב שלנו, ומקום המפלט שלנו. ככל שנדע יותר על החלל ונחקור אותו, כך נוכל להתגונן מפניו, ולשלוט בו.<br />
<br />
*התנגשויות בין גלקטיות מהוות לדעת חלק מהחוקרים לא מהוות סכנה, והדעות חלוקות.<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<iframe allowfullscreen='allowfullscreen' webkitallowfullscreen='webkitallowfullscreen' mozallowfullscreen='mozallowfullscreen' width='320' height='266' src='https://www.youtube.com/embed/FTFJErY7Vr4?feature=player_embedded' frameborder='0'></iframe></div>
המטאור ברוסיה- מתחילת האירוע ועד סופו.<br />
<br />
וכמובטח, אתר "מגיני ארץ", העמותה הישראלית לגופים קרובי ארץ: <a href="http://spaceguard.tau.ac.il/">http://spaceguard.tau.ac.il/</a><br />
<br /></div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-84283975646030295712013-02-07T22:40:00.003+02:002013-03-04T08:29:52.495+02:00יריד המדע של גוגל<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
שבוע עבר מאז שבוע החלל, וזה הזמן להודיע: נפתחה ההרשמה ליריד המדע של גוגל!<br />
בטח אתם שואלים את עצמכם עכשיו- על מה הוא מדבר?<br />
אז ככה, יריד המדע של גוגל הוא יריד בינלאומי של מדע, אהה, והוא וירטואלי, בערך...<br />
אני אסביר את עצמי: מדובר בתחרות של מחקרים מדעיים, מי ששלח את המחקר הכי מעניין, זוכה בפרסים ענקיים.<br />
השלבים הם כאלה: קודם, כל המחקרים נבדקים, ועולים המאה הכי טובים. אחר כך, חמישה עשר מחקרים שהרשימו את השופטים יותר מהשאר, עולים שלב. בשלב הזה ה-15 מקבלים "ערכת דברים טובים". ומה זה? אלא מנוי לשנה לנשיונל ג'יאוגרפיק ולסיינטיפיק אמריקן, ערכת לגו (אני לא צוחק)- רק הערה קטנה, זה לא סתם לגו אלא לגו רובוטי משוכלל, מהגרסאות החדשות ביותר... וערכה של גוגל (בשנה שעברה היה בין היתר סמארטפון ואם אני לא טועה גם לפטופ, אך השנה הם לא כותבים מהם הפרסים מטעם גוגל).<br />
עכשיו, בגלל שהתחרות מחולקת לקטגוריות לפי גיל, יש גם בהם מנצחים, ופרסים. כל מנצח בקטגוריית גיל יקבל מלגה בשווי <b>25,000$</b> (!), <b>טיסה </b>לסרן (מאיץ החלקיקים), מטה גוגל, או מטה לגו. <b>ערכת לגו בלעדית </b>עם תמונות הזוכים.<br />
ולסיום.... בפרס הראשון: <u style="font-weight: bold;">טיסה לאיי גלאפגוס</u> (!!!) עם משלחת מחקר מטעם נשיונל ג'יאוגרפיק. מלגה בשווי <u style="font-weight: bold;">50,000$</u> (!!!) ובחירת <u><b>טיסה</b></u> לסרן/גוגל/לגו.<br />
עכשיו אתם בטח להוטים להצטרף כבר לחוויה החד פעמית הזאת ולקחת את הפרס.<br />
אז כן, בקשר לזה... טווח הגילאים להשתתפות, אם תהיתם, הוא בין 14 ל-18...<br />
מי שכן בגיל הזה יכול כבר להיכנס לאתר https://www.googlesciencefair.com, להירשם, ולהתחיל לעבוד, אפשר גם בקבוצות... הפרויקטים הם פרויקטים על רמה, ומי שרוצה להשתתף ולהצליח, חייב להשקיע.<br />
דרך אגב, יש גם פרסים לבית הספר בו לומד הזוכה, כמו <b>10,000$ </b>לביה"ס של הזוכה במקום הראשון.<br />
יש גם פרס מדע בפעולה שניתן לפרס עם הפוטנציאל הגדול ביותר לעזור חברתית-כלכלית.<br />
השנה יינתן פרס על המחקר עם הפוטנציאל הגדול ביותר לשנות את העולם, ואת הזוכים בזה- אנחנו בוחרים.<br />
מה שמיוחד ביריד המדע של גוגל הוא היותו וירטואלי. הכל נעשה דרך המחשב (חוץ מהזכיות עצמן): כל שלבי המחקר נכתבים בgoogle docs וכדי להסביר את המחקר צריך ליצור מצגת/סרטון.<br />
ביריד המדע של גוגל משתתפים מתחרים מכל העולם, ומאגד את כולם סביב נושא אחד המשותף לכולם- המדע.<br />
למען האמת, זאת לא התחרות המדעית הראשונה לבני נוער שמארגנת גוגל, ונשמח שיהיו עוד רבות.<br />
דרך אגב, בשנה שעברה נער אחד מישראל עלה לגמר (מאת המצטיינים) וזוכת פרס נובל פרופסור עדה יונת שפטה שם.<br />
השנה, ככל הידוע לי, היא לא תשפוט שם, אך נקווה שהנציגות הישראלית דווקא תגדל. בינתיים, נחזיק אצבעות לישראלים שישתתפו בתחרות, אם ישתתפו, ונקווה שלא יאכזבו אותנו.<br />
בהצלחה!<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<iframe allowfullscreen='allowfullscreen' webkitallowfullscreen='webkitallowfullscreen' mozallowfullscreen='mozallowfullscreen' width='320' height='266' src='https://www.youtube.com/embed/3Rqcg7BJwJM?feature=player_embedded' frameborder='0'></iframe></div>
סרטון יריד המדע של גוגל. אדיסון שינה את העולם. ברייל<br />
שינה את העולם. עכשיו תורך.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br /></div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-38487702598479268722013-02-04T19:26:00.000+02:002013-03-04T08:18:01.410+02:00כוכב נולד במזרח<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
כיום, אנשים רבים חושבים על השליטה בחלל כבלעדית לרוסיה ולארצות הברית, דבר שפעם בהחלט היה נכון, אך בימינו, עומד ככל הנראה להשתנות לחלוטין.<br />
<div>
בשנת 2011 הנשיא אובמה החליט להקפיא את הטיסות של מעבורות החלל לחלוטין, וכיום, אין לארצות הבית כל אפשרות לשגר בעצמה אנשים לחלל, והיא תלויה לחלוטין בארצות אחרות, כמו רוסיה (!).</div>
<div>
גם רוסיה נהיית חלשה כיום בתחום החלל ונוחלת הצלחות לעתים הרבה יותר רחוקות מבעבר. כדוגמה לכך אפשר לקחת את משימת פובוס- גרונט, שהתפרסמה לאחרונה דווקא בגלל שנכשלה, והוכיחה את היחלשותה של רוסיה בתחום החלל.<br />
סוכנות החלל האירופית, שזכתה לא מזמן לכותרות בזכות משימתה החדשה, "גלילאו", שהיא בעצם הGPS של אירופה, הולכת ונחלשת, למרות שאי אפשר להגיד שאי פעם הייתה גדולה, לפחות יחסית למספר המדינות החברות בה...<br />
אז מי בעצם משחק כיום את תפקיד המעצמה העתידית בחלל?<br />
התשובה אולי מפתיעה, אך רוב המומחים מאשרים אותה: סין!<br />
בשקט בשקט, אך בהתמדה, מצטרפת סין למגרש החללי.<br />
כשנה לפני נחיתת אפולו 11 על הירח, ב1968, הסינים פתחו במאמצים לשגר טייקונאוט (טייס חלל סיני) לחלל, דבר שסימן את כניסתם למגרש החללי, כעבור שנתיים, נפתח נמל החלל של סין, ו"דונג פאנג הונג", הלוויין הסיני הראשון, יוצא לחלל.<br />
אחרי הפסקה עצומה של 33 (!) שנים בלי אף שיגור, סין משגרת ב2003 את הטייקונאוט הראשון שלה, יאנג ליווי שמו, שחוזר בשלום לכדור הארץ.<br />
היעד הסיני לחלל הוא דווקא הנחתת אדם על הירח, עד שנת 2020, אך מה יקרה בדרך? זאת השאלה המעניינת...<br />
בינתיים הספיקו הסינים לשגר עוד המון טיסות לחלל, ולשגר את הטייקונאוטית הראשונה לחלל.<br />
וזוכרים את לווייני הניווט בתחילת הכתבה? אז כן, גם לכאן סין מצטרפת, עם לווייני ניווט "ביידו", וכך תצטרף לרוסיה (עם גלונס), אירופה (עם גלילאו שכבר הזכרנו), וארה"ב (עם הGPS המוכר).<br />
ואסור לשכוח את שנת 2020. מה קורה בשנה זו? תחנת החלל הבינלאומית תחדול מפעילות. מה עוד קורה ב2020? תחנת החלל של סין, טיאנגונג.<br />
מפתיע? אולי אתכם, אך מומחים צופים את עלייתה של סין כבר שנים רבות.<br />
כל מה שנותר, הוא לחכות ולראות, מה שבטוח, בשביל סין השמים הם כבר ממש לא הגבול...<br />
<br />
<br /></div>
</div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-69271782446908574992013-01-31T21:48:00.004+02:002013-03-01T11:11:49.623+02:00ממטאורים ועד חייזרים- הכל על אסטרוביולוגיה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
אסטרוביולוגיה היא המדע העוסק ביצורים חוץ ארציים (מחוץ לכדור הארץ), ובניסיון לחפשם.<br />
מדע האסטרוביולוגיה קיים למעשה מימי קדם, אלא שבימי קדם הוא לא היה ממש מדע, אלא ניסיונות נואשים וכושלים למדי ליצור קשר עם חוצנים, דבר שלחלוטין לא הצליח.<br />
למעשה, ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של ניסיונות ליצירת קשר, כמו רעיון הדגמת משפט פיתגורס על פני שטחים עצומים, דבר שלמזלנו, בסופו של דבר לא יצא אל הפועל...<br />
עם פרוץ המהפכה הטכנולוגית במאה העשרים, הלכו והשתכללו הניסיונות ליצירת קשר עם חוצנים, ולהבין האם הם קיימים.<br />
הכל התחיל בשנת 1960, בה האסטרונום פרנק דרייק הקדים את זמנו ותיאר מתמטית את ההסתברות לקיום חיים חוץ ארציים.<br />
כך, כבר בשנות בשנות ה-60, השתמשו בגלי רדיו לניסיונות מציאת חוצנים.<br />
במאה ה-70, כאשר חלליות התחילו לצאת מתחומי כדור הארץ והירח, השתנתה התמונה.<br />
מצד אחד, חלליות שנשלחו למאדים גילו כי "קווים" על מאדים הם לא עדות לקיומם של חייזרים, אלא תופעה אופטית.<br />
מצד שני, ירחים כמו אירופה וטיטאן, שנראו שממים לחלוטין וחסרי עתיד, לפתע נראו מבטיחים בקשר לקיום חייזרים עליהם.<br />
המאה ה-20 מיקדה את החיפוש אחרי חייזרים, והפכה אותו ממדע- בדיוני, למדע של ממש.<br />
כיום, לא מחפשים סימנים לחייזרים גדולים ואינטליגנטיים (למרות שלפעמים דנים באפשרות ובודקים אותה לעומק) במערכת השמש שלנו, אלא עדות לחיים כלשהם, אפילו מיקרוסקופיים, מחוץ לגבולות הפלנטה שלנו.<br />
במאה ה-20 החיפוש לא רק הצטמצם לחיים מיקרוסקופיים, אלא טומן בחובו גם אפשרויות רבות יותר, כמו חיים על פלנטות מחוץ למערכת השמש.<br />
כיום, מדענים מעריכים שבעוד כ-20 שנה נוכל לדבר באופן חופשי על קיומם של חייזרים, ועל פי מדענים בערך בתקופה זו נגלה אותם.<br />
כיום החיפוש אחרי חיים חוץ ארציים מקיף ורחב, ומתרחב כל הזמן.<br />
החיפוש כולל חיפוש במסעות בחלל, בתוך כוכבי לכת (כמו מאדים), ירחים (כמו אירופה וטיטאן), או כמו שביטים. החיפוש גם כולל מטאוריטים שנחתו בכדור הארץ ומגיעים מהחלל. מדענים מחפשים כיום, בעזרת ארגון הנקרא סט"י, יצורים תבוניים, אשר נשלחים אליהם אותו רדיו, בתקווה שהיצורים יגיבו לאותות.<br />
ערפל רב מפוזר סביב עתיד האסטרוביולוגיה במאה ה-21, אך ידוע שצפויות לנו הפתעות רבות, ואסור לשלול שום אפשרות!</div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-86540497588315518842013-01-30T20:37:00.000+02:002013-03-01T11:11:49.640+02:00גם השמיים הם כבר לא הגבול<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<span style="font-size: large;">לאחרונה שוגרו בהצלחה שני ניסויים מדעיים שתוכננו ע"י תלמידי תיכון מביה"ס האזורי משגב ומביה"ס עתידים בחולון. הניסויים בוצעו ע"י אסטרונאוטים מנאס"א. במהלך שנת הלימודים האחרונה פיתחו כמאה תלמידים בני 15 ניסויים הקשורים לחקר החלל. הניסויים תוכננו ע"י התלמידים במסגרת תכנית.Ramon Spacelab </span><span style="font-size: large;">הניסויים עוסקים בנביטת וגידולי זרעי צנונית בחלל ובדיקת עמידות של דבק מיוחד בתנאי תת-כבידה למטרות של סתימת חורים בחללית במקרה של פגיעה. את התכנית יזמה והובילה חברת NSL לוויינים בע"מ.</span><br />
<span style="font-size: large;">החודש צפוי להתבצע שיגור שלישי מטעם התכנית, העוסק בחקר תאים סרטניים אשר פותח ע"י בית הספר אור בצור הדסה.</span></div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-17456947972354367662013-01-30T20:11:00.001+02:002013-03-01T11:11:49.604+02:00שבוע החלל<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<span style="background-color: white; color: blue; font-size: x-large;">שבוע החלל הבין-לאומי</span><br />
<span style="background-color: white; color: blue; font-size: x-large;"><br /></span><span style="font-size: large;">השבוע חל שבוע מיוחד במינו לאסטרונומיה הישראלית: שבוע החלל הישראלי.</span><br />
<span style="font-size: large;">במסגרתו, מתקיימות פעילויות אסטרונומיה וחלל ברחבי הארץ.</span><br />
<span style="font-size: large;">ב-29 בינואר נפתח כנס החלל הבין לאומי ע"ש אילן רמון של סוכנות החלל הישראלית, בסימן עשור לאסון </span><span style="font-size: large;">המעבורת קולומביה. מה שמיוחד בכנס החלל השנה, הוא דווקא המשתתפים, אשר מנו השנה מספר שיא של 14 נציגים, כאשר כל נציג מסמל סוכנות חלל שנה בעולם. אכן, הישג מכובד.</span><br />
<span style="font-size: large;">בכנס דנו בעיקר בנושא העתיד בחלל, בישראל ובעולם.</span><br />
<span style="font-size: large;">השבוע לא נגמר בכך.</span><br />
<span style="font-size: large;">אירועים רבים מתקיימים ברחבי הארץ לכבוד שבוע החלל. </span><br />
<span style="font-size: large;">האירועים מתקיימים בבתי קפה ובמוסדות ציבוריים.</span><br />
<span style="font-size: large;">לפרטים, היכנסו לאתר <a href="http://most.gov.il/SLH/spaceweek/Pages/default.aspx">http://most.gov.il/SLH/spaceweek/Pages/default.aspx</a> ותקבלו מידע אודות פעילויות המתרחשות השבוע.</span><br />
<span style="font-size: large;">בסוף השבוע מתקיים אפילו כינוס של האגודה הישראלית לאסטרונומיה. כולם יכולים לקחת חלק בפעילות, אך מי שלא חבר באגודה, צריך לשלם.</span><br />
<a href="http://www.astronomy.org.il/joomlafimal/index.php?option=com_content&view=article&id=354&Itemid=475" style="font-size: x-large;">כאן</a><span style="font-size: large;"> תוכלו לקבל מידע נוסף על הפעילות,</span><br />
<span style="font-size: large;">כל מי שיודע על פעילויות נוספות המתקיימות במסגרת שבוע החלל, נשמח שיכתוב בתגובות, ונוסיף את המידע לפוסט.</span><br />
<span style="font-size: large;">תיהנו!!!</span><br />
<span style="font-size: large;"><br /></span></div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-74326643040871367082013-01-30T17:59:00.000+02:002013-03-01T11:11:49.630+02:00איך לצפות בשמים ולא לפשוט את הרגל<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">אני בטוח שרבים מכם, או לפחות חלקכם, רוצים מדי פעם לצפות באובייקטים שמימיים, אך אין לכם אמצעי שיכול לאפשר זאת.</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">אז נכון, יש אפשרות ללכת לאחד המצפים ברחבי הארץ (לבירור כתבו בתגובות), אך לעתים קרובות, בגלל בעיות מיקום או בגלל בעיות זמן, לא מתאפשר להגיע למצפי הכוכבים הפרוסים ברחבי הארץ.</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">חלקכם אולי יוותר ויחליט לא לצפות באובייקטים השמימיים, אך לי יש הצעה טובה הרבה יותר:</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">רכשו לעצמכם מכשיר לצפייה!</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">מתבקשת השאלה: איזה מכשיר לקנות?</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">ישנן 2 אפשרויות עיקריות, לכל אחת את היתרונות והחסרונות שלה- טלסקופ, או משקפת.</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">רבים חושבים על משקפת כאמצעי עזר לצפייה בטלסקופ, ושמשקפת לא באמת שווה את הכסף, אך זה לחלוטין לא נכון.</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">כמו שאמרתי, משקפות הן הרבה יותר מ"אמצעי עזר" לצפייה בטלסקופ. אמנם, חלק מבעלי הטלסקופים משתמשים במשקפת לשם כיוון הטלסקופ, אך רבים משתמשים במשקפת כלי בלעדי לצפייה.</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">היתרון הבולט ביותר של משקפת על פני טלסקופ הוא המחיר.</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">המחיר גבוה ביותר, ברוב המקרים מעל 1000 ש"ח, אצל טלסקופים.</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">לעומת זאת, תוכלו בקלות למצוא משקפת שעולה 250 ש"ח.</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">אז מה בעצם ההבדל?</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;"> קודם כל, לרוב ההגדלה של הטלסקופ הרבה יותר טובה וגדולה משל המשקפת, דבר שמשנה לחלוטין את התמונה, ומייקר את הטלסקופ.</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">הטלסקופ גם עומד על חצובה, דבר שגם הוא מייקר את העניין (יש גם משקפות עם חצובות, שגם הן יקרות ממשקפות "רגילות").</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">אז מה טוב במשקפת?</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">בראש ובראשונה, המחיר. כשאנשים לא רוצים להשקיע הון בטלסקופ, הם מעדיפים משקפת זולה יחסית.</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">חוץ מזה, השטח שהמשקפת יכולה לצפות בו גדול הרבה יותר מטלסקופ. מה שאומר שמשקפת הרבה יותר יעילה למציאת קבוצות כוכבים בשמים והכרת השמים.</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">גם הנוחות והקומפקטיות של המשקפת יכולה להיתפס כיתרון, כאשר יוצאים לשטח ולא רוצים לטפל בטלסקופ מסיבי.</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">לרוב מומלץ לחובבים "מתחילים" ללמוד בהתחלה את השמים לבדם, אחר כך לקנות משקפת ולצפות בשטח, ואחר כך להשתדרג לטלסקופ. אמנם, יש כאלה שמתחילים את הצפייה עם טלסקופים, והם מצליחים בקלות (בייחוד אם קונים טלסקופ המצויד במכשיר למציאה אוטומטית של אובייקטים, לפרטים בתגובות). יש אנשים רבים שמתחילים עם משקפת, ואיתה גם נשארים.</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">ההמלצה היא כזאת: אתם מתעניינים באסטרונומיה ורוצים להשתדרג, קנו לכם משקפת. ישנן משקפות רבות בשוק, לפי מידת הרצינות של הצופה, השימושים של המשקפת (רק אסטרונומיה, או אולי גם צפרות ונוף). תיעזרו במשקפת להכרת השמים. תוכלו לצפות בכל האובייקטים המוכרים, ולסקור את השמים בדרכים שאתם רוצים.</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">נגמרו האפשרויות? חושבים שמיציתם את המשקפת? זה הזמן לקנות טלסקופ, ועל כך תקראו בשבוע הבא...</span><br />
<span style="font-family: Helvetica Neue, Arial, Helvetica, sans-serif;">דרך אגב, במסגרת השתדרגות של האתר אתם מוזמנים לכתוב על כל רעיון לשיפור האתר, התוכן או כל דבר אחר בתגובות של הפוסטים. אל תדאגו, אנחנו קוראים...</span><br />
<br /></div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-3091985643211983952012-05-06T21:14:00.001+03:002013-03-04T08:42:06.271+02:00נפרדים מקאניס מאג'ור- לקראת הקיץ<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<span style="background-color: white; color: #222222; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; text-align: -webkit-auto;">קאניס מאג'ור, הלא הוא "הכלב הגדול", היא קונסטלציה מפורסמת הנראית בקלות גם לאחר הפרעות רבות (אני אישית כשנסעתי לחיפה ראיתי אותה למרות זיהום האור הרב ולמרות שהייתי לגמרי מול הים).</span><br />
<span style="background-color: white; color: #222222; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; text-align: -webkit-auto;">הסיפור של קבוצת הכוכבים הוא בעיקרון, לפי המיתולוגיה היוונית, שהכלב הגדול, היה כלבו של אוריון המפורסם והשחצן אשר היו בבעלותו 2 כלבים, קאניס מאג'ור וקאניס מינור.</span><br />
<span style="background-color: white; color: #222222; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; text-align: -webkit-auto;">לא נרחיב יותר מדי על המיתולוגיות הרבות הקשורות אל קבוצת הכלב הגדול ועל פאר כוכביה, כוכב הכלב, הלא הוא סיריוס. נתחיל ישר עם ההסבר- איפה בעצם נמצא הכלב הגדול? מתי נוכל לראות אותו? איך אפשר למצוא אותו? ומה אפשר לראות בו?</span><br />
<span style="background-color: white; color: #222222; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; text-align: -webkit-auto;">נתחיל מכך שהזמן בצפייה בקאניס מאג'ור חשוב לנו מאוד בתקופה זו של השנה. מחר, כשתצאו החוצה ותצפו בשמים, בשעה שמונה בערך, תוכלו לראות את קאניס מאג'ור מתחיל לשקוע לאיטו, בכיוון דרום מערב, וכוכבו הנמוך ביותר כבר יתחיל "להיבלע" מתחת לגבול השמיים שלנו. לכן, יש לנו זמן קצוב מאוד. ולכן, מיד אתחיל במדריך- איך לצפות בכלב הגדול.</span><br />
<span style="background-color: white; color: #222222; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; text-align: -webkit-auto;">ראשית כל, נצטרך להסביר קצת על אוריון, שכן קבוצה זו צמודה במיוחד לכלב אשר בבעלותה. אוריון מחולק לכמה חלקים, הראשון מביניהם והגבוה הוא הראש- הבנוי בעיקר מבתלג'וז- הענק האדום, ובלטריקס- את שניהם אין בעיה לזהות בשמים. החלק השני והאמצעי הוא החגורה- שלושה כוכבים- מינטקה אלנילאם ואלניטאק, אשר קרובים אחד אל האחר בצורה ישרה ביותר- אשר מצביעה אל סיריוס באופן כמעט מדויק, ובכך מסמנת את קאניס מאג'ור. ה"רגליים" של אוריון בנויים מריג'ל המפורסם וסיף.</span><br />
<span style="background-color: white; color: #222222; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; text-align: -webkit-auto;">ברגע שמצאנו את סיריוס, הכוכב הבהיר ביותר בשמי הלילה, אשר מהווה בעצם כוכב כפול.</span><br />
<span style="background-color: white; color: #222222; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; text-align: -webkit-auto;">עכשיו, כשכבר הסברנו על הכלב הגדול, על מיקומו ועל זמן המצאותו בטווח ראייתנו, נשארה עוד שאלה אחת, מה אפשר לראות בו?</span><br />
<span style="background-color: white; color: #222222; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; text-align: -webkit-auto;">נתחיל מסיריוס, הכוכב הכפול, הכוכב החמישי במרחקו ממערכת השמש. אותו אי אפשר לפספס.</span><br />
<div style="text-align: -webkit-auto;">
<span style="color: #222222; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">UW CMa שווה צפייה גם הוא (אך הוא קשה ל כיוון שהוא כוכב משתנה במהירות גבוהה כך שכל כ-4 ימים בהירות הכוכב משתנה- בין 4 ל5.3 מגניטודות (רמת בהירות).</span></div>
<span style="background-color: white; color: #222222; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; text-align: -webkit-auto;">ישנן זוג ערפיליוית בתחומי הקונסטלציה אך הן קשות לצפייה ולא מעניינות את רוב החובבים המתחילים.</span><br />
<span style="background-color: white; color: #222222; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; text-align: -webkit-auto;">ישנם ארבעה צבירי כוכבים קלים יחסית לצפייה, כולם פתוחים. אבל קודם כל, בשביל ההתמקמות בקבוצה, נספר מאילו כוכבים בנויה הקבוצה. קודם כל, יש את סיריוס, אותו הכל יודעים למצוא. ליד סיריוס יש כוכב בהיר גם כן, מירזם שמו ומדרום מערב לסיריוס נמצא הכוכב ווזן. אם ממשיכים את הקו מסיריוס לווזן, נתקלים בכוכב אלדורה, ו90 מעלות ממנו (כאשר ווזן הוא הקודקוד) נמצא את אדהרה.</span><br />
<div style="text-align: -webkit-auto;">
<span style="color: #222222; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">M41 נמצא מדרומית לסיריוס והוא קל לצפייה גם בעזרת טלסקופ קטן או משקפת.</span></div>
<div style="text-align: -webkit-auto;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="color: #222222;">NGC 2354 הוא צביר קצת יותר קשה לצפייה אך עדיין מהווה מטרה קלה לחובבים. NGC 2362 הוא יותר בהיר אפילו מM41 אך הרבה יותר קטן. הוא מקיף את הכוכב טאו של הקבוצה.</span><span style="color: #222222;"> מעל הצביר נמצא </span><span style="color: #222222;">UW CMa שהוזכר לעיל</span><span style="color: #222222;">. כאשר מחברים קו מאדהרה לווזן וממשיכים אותו מגיעים קודם כל לNGC 2354 ואז, אם ממשיכים את הקו עוד טיפה, מגיעים אל </span><span style="color: #222222;">NGC 2362.</span></span></div>
<div style="text-align: -webkit-auto;">
<span style="color: #222222; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">NGC 2360 הוא בעל הבהירות הנמוכה ביותר מבין הצבירים שהוזכרו כאן וגם יש לו שטח שאמנם גדול מNGC 2362 אך קטן מהשאר.</span></div>
<div style="text-align: -webkit-auto;">
<span style="color: #222222; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">את NGC 2360 מוצאים כאשר ממשיכים את הקו ממירזם לסיריוס.</span></div>
<div style="text-align: -webkit-auto;">
<span style="color: #222222; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ואיך אפשר כמובן בלי תמונות?</span></div>
<div style="text-align: -webkit-auto;">
<span style="color: #222222; font-family: Arial, Calibri, Geneva, sans-serif; font-size: x-small;"><br /></span></div>
<div style="text-align: -webkit-auto;">
<span style="color: #222222; font-family: Arial, Calibri, Geneva, sans-serif; font-size: x-small;"><br /></span></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiA8S25FZL14btIxTzOk3wBW8ZENf90v9dx-Ip56o968Fj63GBdknGl8i707T0WPAyND4ar9vUX6RcQDSgl_VmXLb6M3TXizY31cRCuY7li6WMrNYWLFTW2agpIvTSMfSDFtDZO8nnPtR8/s1600/%D7%A7%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A1+%D7%9E%D7%90%D7%92'%D7%95%D7%A8.bmp" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="480" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiA8S25FZL14btIxTzOk3wBW8ZENf90v9dx-Ip56o968Fj63GBdknGl8i707T0WPAyND4ar9vUX6RcQDSgl_VmXLb6M3TXizY31cRCuY7li6WMrNYWLFTW2agpIvTSMfSDFtDZO8nnPtR8/s640/%D7%A7%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A1+%D7%9E%D7%90%D7%92'%D7%95%D7%A8.bmp" width="640" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">קבוצת הכלב בתוכנה סטלריום. כאן האיור שונה מהגרסה של הקונסטלציה שעליה אני הסברתי. שימו לב לכוכב הבהיר ביותר כאן והמסומן (זה סיריוס). צילום מסך</td></tr>
</tbody></table>
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; text-align: right;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/c1/Messier_041_2MASS.jpg/250px-Messier_041_2MASS.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="320" src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/c1/Messier_041_2MASS.jpg/250px-Messier_041_2MASS.jpg" width="239" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">M41. קרדיט: <span style="background-color: white; text-align: start;"><span style="font-family: Times, Times New Roman, serif; font-size: x-small;">The Two Micron All Sky Survey at IPAC.</span></span><br />
<br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
<div style="text-align: -webkit-auto;">
<br />
<span style="color: #222222; font-family: Arial, Calibri, Geneva, sans-serif; font-size: x-small;"></span></div>
<div style="text-align: -webkit-auto;">
<span style="color: #222222; font-family: Arial, Calibri, Geneva, sans-serif; font-size: x-small;"></span><br />
<span style="color: #222222; font-family: Arial, Calibri, Geneva, sans-serif; font-size: x-small;"></span></div>
<div style="text-align: -webkit-auto;">
<span style="color: #222222; font-family: Arial, Calibri, Geneva, sans-serif; font-size: x-small;"></span><br />
<span style="color: #222222; font-family: Arial, Calibri, Geneva, sans-serif; font-size: x-small;"></span></div>
<span style="background-color: white; color: #222222; font-family: Arial, Calibri, Geneva, sans-serif; font-size: 13px; text-align: -webkit-auto;"> </span><br />
<br />
<span style="background-color: white; color: #222222; font-family: Arial, Calibri, Geneva, sans-serif; font-size: 13px; text-align: -webkit-auto;"></span><br />
<span style="background-color: white; color: #222222; font-family: Arial, Calibri, Geneva, sans-serif; font-size: 13px; text-align: -webkit-auto;"></span><br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
להערות, הארות, ותודות, אנא הגיבו/ תעשו +1</div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-80179549114725491422012-03-30T15:47:00.001+03:002013-03-03T20:36:18.687+02:00שביטים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
גרעינו של כוכב שביט עשוי ממים, דו-תחמוצת הפחמן, אמוניה ומתאן קפואים, על פניהם יש גם סלעים ואבק. גודלם של רוב השביטים אינו עולה על קילומטרים ספורים אך יש מביניהם שמאות קילומטרים. השביטים מגיעים מקצוות מערכת השמש- חלקם מחגורת קוויפר (השביטים קצרי המחזור) וחלקם מגיעים מענן אורט (השביטים ארוכי המחזור). כאשר השביטים מתקרבים אל השמש הם מתחממים ושכבתם החיצונית יוצרת הילה (קומה). אורך ההילה מגיע לכמיליון קילומטרים ועל ידי כך השביט מתגלה לעינינו. מעבר להילה קיים ענן המורכב רוב רובו ממימן ואורכו מיליוני קילומטרים. קרינת השמש מסיטה את גרעין השביט הרחק מהשמש ועל ידי כך נוצר שובל נוסף.<br />
כאשר שביט נכנס למערכת השמש הפנימית יכולים להתרחש כמה תרחישים:<br />
1. הוא יכול להמשיך במסלולו האליפטי, לצאת ממערכת השמש הפנימית, ולשוב כעבור זמן מה.<br />
2. הוא יכול ליפול אל תוך השמש ולא לחזור....<br />
3. פלנטה כלשהי יכולה להסיטו ממסלולו והוא יורחק למסלול אחר.<br />
4. הוא יכול להתנגש בפלנטה כלשהי (כמו שאירע לשביט שומייקר לוי 9 בשנת 1994- הוא התנגש בצדק).<br />
בעבר אנשים חשבו שהשביטים הם מבשרי רע אך היום כולם יודעים ששביטים הם ותיקים עוד מתחילת מערכת השמש וחשוב לחקור אותם יותר ויותר.<br />
<br /></div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-9327038489548619242012-03-23T17:17:00.000+02:002013-03-01T11:11:49.644+02:00פלוטו<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div style="text-align: -webkit-auto;">
<i style="background-color: white; font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif; font-size: x-large;"><b><u>הרכבו</u></b></i></div>
<div>
<span style="background-color: white; font-family: Arial; text-align: -webkit-auto;">הרכבו של כוכב-הלכת הננסי פלוטו מאוד יוצא דופן... הוא אינו שייך למשפחת כוכבי-הלכת הסלעיים, כמו נוגה וכדור-הארץ, וגם לא לקבוצת הענקים - כמו צדק ושבתאי.</span><br />
<span style="background-color: white; font-family: Arial; text-align: -webkit-auto;">פלוטו עשוי ברובו מגזים שקפאו והפכו לחומרים מוצקים (קרח)!</span><br />
<span style="background-color: white; font-family: Arial; text-align: -webkit-auto;">החוקרים סבורים שלפלוטו יש ליבה עשויה מסלע, והיא עטופה בשכבה עבה של קרח ושל גז מתאן שקפא.</span><br />
<br />
<div style="background-color: white; font-family: Arial; text-align: -webkit-auto;">
כוח-המשיכה שלו חלש, פחות מ 10% מזה של כדור-הארץ. פירוש הדבר, שחפצים ישקלו על פניו של פלוטו כעשירית ממשקלם בכדור-הארץ.</div>
<h4 style="background-color: white; cursor: pointer; font-family: Arial; margin-bottom: 0px; margin-top: 0px; text-align: -webkit-auto;">
</h4>
<br />
<span style="font-size: large;"><b><i><u>ירחים</u></i></b></span><br />
<br />
<div style="background-color: white; font-family: Arial; text-align: -webkit-auto;">
</div>
<div style="font-family: sans-serif; line-height: 19px; margin-bottom: 0.5em; margin-top: 0.4em;">
לפלוטו ארבעה ירחים ידועים: כארון, ניקס, הידרה ו-P4.</div>
<div style="font-family: sans-serif; line-height: 19px; margin-bottom: 0.5em; margin-top: 0.4em;">
הראשון, כארון, זוהה לראשונה ב-1978, וקוטרו כ-600 קילומטרים, כמחצית מקוטרו של פלוטו עצמו. לפי הצעת ההגדרה מחדש של כוכב לכת של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU) מ-16 אוגוסט 2006, כארון יוגדר ככוכב לכת ננסי תאום של פלוטו, כיוון שמרכז המסות של פלוטו וכארון נמצא מחוץ לשניהם. כדי שעצם אחד יחשב כירחו של העצם השני, צריך שמרכז המסות של שני העצמים ימצא בתוך העצם השני. מכאן שפלוטו וכארון מהווים מערכת כפולה, ומכיוון שהאיגוד עדיין לא פסק בסוגיה של מערכת בינארית, פלוטו מוגדר ככוכב לכת ננסי וכארון מוגדר כירח שלו. שטח הפנים של כארון 4,580,000 קילומטרים רבועים, בניגוד לפלוטו המכוסה בעיקר מתאן וחנקן קפואים, פניו מכוסים קרח, והוא כנראה מחוסר אטמוספירה. מחישוב נפחו ומסתו עולה צפיפות ממנה ניתן לשער כי כארון עשוי רובו ככולו קרח, ללא גרעין סלעי או בעל גרעין קטן משל שותפו פלוטו.</div>
<div style="font-family: sans-serif; line-height: 19px; margin-bottom: 0.5em; margin-top: 0.4em;">
שני הירחים האחרים ניקס והידרה התגלו רק במאי 2005, כאשר נבחנו בקפידה צילומים שערך טלסקופ החלל האבל, וקיומם אושר כמה חודשים לאחר מכן. מרחקם מפלוטו כ- 50,000 ו-65,000 קילומטרים, וקוטרם ככל-הנראה כמה עשרות קילומטרים. </div>
<div style="font-family: sans-serif; line-height: 19px; margin-bottom: 0.5em; margin-top: 0.4em;">
הירח הרביעי התגלה ב-28 ביוני 2011 (אושר ב-20 ביולי) על ידי מרק שוואלטר ממכון סט"י שנעזר בטלסקופ החלל האבל. קוטרו מוערך בין 13 ל-34 קילומטרים. </div>
<br />
<div style="background-color: white; text-align: -webkit-auto;">
</div>
<div style="font-family: Arial;">
</div>
<h4 style="cursor: pointer; font-family: Arial; margin-bottom: 0px; margin-top: 0px;">
</h4>
<span style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif; font-size: large;"><b><i><u>מקור השם</u></i></b></span><br />
<div style="background-color: white; font-family: Arial; text-align: -webkit-auto;">
<span style="font-family: sans-serif; line-height: 19px;">פלוטו קרוי על שם </span>האל הרומי<span style="font-family: sans-serif; line-height: 19px;"> </span>פלוטו<span style="font-family: sans-serif; line-height: 19px;">. את השם פלוטו הציעה ילדה בת 11 בשם ונטיה ברני (Venetia Burney)<span style="font-size: x-small;">.</span></span><span style="font-family: sans-serif; line-height: 19px;"> סבה קרא באזניה את המאמר על גילוי </span>גרם שמים<span style="font-family: sans-serif; line-height: 19px;"> זה, הילדה ש</span>למדה<span style="font-family: sans-serif; line-height: 19px;"> בעבר על </span>מערכת השמש<span style="font-family: sans-serif; line-height: 19px;">, ידעה כי כוכבי הלכת קרויים על שמם של </span>אלים<span style="font-family: sans-serif; line-height: 19px;"> מן ה</span>מיתולוגיה<span style="font-family: sans-serif; line-height: 19px;"> וכן היא ידעה כי אחרי </span>נפטון<span style="font-family: sans-serif; line-height: 19px;"> יש חשיכה נטולת כוכבים, לכן כאשר שמעה שהתגלה כוכב אחרי נפטון הציעה לקרוא לו על שם אל ה</span>שאול<span style="font-family: sans-serif; line-height: 19px;">. תחילת השם פלוטו כוללת את ראשי התיבות של </span>פרסיוול לוול<span style="font-family: sans-serif; line-height: 19px;">, מגלה גרם השמים, ולכן התקבלה ההצעה. הסמל שקיבל פלוטו (</span><a class="image" href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Pluto_symbol.svg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-image: none; background-origin: initial; color: #5a3696; font-family: sans-serif; line-height: 19px; text-decoration: none;" title="סמל פלוטו"><img alt="סמל פלוטו" height="20" src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/ff/Pluto_symbol.svg/20px-Pluto_symbol.svg.png" style="border-bottom-style: none; border-color: initial; border-image: initial; border-left-style: none; border-right-style: none; border-top-style: none; border-width: initial; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; vertical-align: middle;" width="20" /></a><span style="font-family: sans-serif; line-height: 19px;">) מבוסס גם הוא על ראשי תיבות אלה P-L.</span> </div>
<div style="background-color: white; font-family: Arial; text-align: -webkit-auto;">
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><img alt=" " height="223" src="http://www.hayadan.org.il/images/content1/566207963-L-pluto.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;" width="320" /></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">איור אמן של כוכב הלכת הננסי פלוטו יחד עם ירחו כארון</td></tr>
</tbody></table>
</div>
</div>
</div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-42264239309143818122012-03-20T19:09:00.000+02:002013-03-01T11:11:49.613+02:00חגורת קוויפר<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;"><b>חגורת קוּויפּר</b></span><span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;"><b> </b>(ב</span>אנגלית<span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;">: Kuiper belt; ב</span>עברית<span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;"> נכתב גם: </span><span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;">חגורת קָייפּר</span><span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;"> או </span><span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;">חגורת קווִיפר</span><span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;">) היא אסופת גופים הסובבים את </span>השמש<span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;"> במסלול הנמצא מעבר ל</span>כוכב הלכת<span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;"> </span>נפטון<span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;">, במרחק של 30-50 </span>יחידות אסטרונומיות<span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;"> מהשמש ובמישור הקרוב ל</span>מישור המלקה<span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;">. החגורה קרויה על שם ה</span>אסטרונום<span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;"> ה</span>הולנדי<span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;">-</span>אמריקאי<span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;"> </span>ג'ררד קוויפר<span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;"> (Gerard Kuiper), אשר ניבא את קיומה בשנת </span>1951<span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;"> (עם זאת, קנט אדג'וורת' העלה את ההשערה בדבר קיומה עוד ב-</span>1943<span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;">, ולכן היו כאלה שהציעו לקרוא לו </span><span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;">"חגורת אדג'וורת'-קויפר"</span><span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;">). מספר הגופים בחגורה שרדיוסם מעל ל-100 ק"מ מוערך בכ-35,000 - פי מאה מכמות ה</span>אסטרואידים<span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;"> בגודל זה.</span> </span><br />
<br />
<div style="background-color: white; font-family: sans-serif; line-height: 19px; margin-bottom: 0.5em; margin-top: 0.4em; text-align: -webkit-auto;">
השערתו של קויפר באה להסביר את קיומה של משפחת שביטי צדק, אשר בניגוד לשביטים ארוכי-המחזור הם בעלי מחזור קצר למדי (לרוב עד 20 שנה, ועל כל פנים לא יותר מ-200 שנה), מסלולים שנמצאים במישור המלקה (או קרוב אליו) וכיוון תנועה כשל כל הפלנטות והאסטרואידים. ההשערה קיבלה חיזוק נוסף בשנות ה-80, ממודלים ממחושבים של ימיה הראשונים של מערכת השמש, אשר הראו שכוכבי הלכת אשר נוצרו "דחפו" "זבל חללי" למיניו כלפי הקצה של מערכת השמש.</div>
<div style="background-color: white; font-family: sans-serif; line-height: 19px; margin-bottom: 0.5em; margin-top: 0.4em; text-align: -webkit-auto;">
בשנת 1992 השערתו של קויפר אומתה, כאשר התגלה הגוף הראשון בחגורת קויפר, 1992QB1. כיום ידוע שיש מעל 800 גופים בחגורה אולם רק פרטים בודדים ידועים עליהם, בעיקר בהירותם ומסלוליהם סביב השמש. הגופים נחשבים חלק מקטגוריית הגופים הטרנס-נפטוניים. כמעט כל הגופים התגלו אחרי 1992 בגלל התקדמות משמעותית בחומרה ותוכנה של מחשבים באותה תקופה, ושימוש ברכיב ה-CCD בטלסקופים שאיפשרו חיפוש אוטמטי יעיל ואפקטיבי הרבה יותר לטווח של חגורת קויפר.</div>
<img height="240" src="http://www.lpl.arizona.edu/undergrad/classes/spring2011/Hubbard_206/Lectures4/1998_WW31.jpg" width="320" /> <img alt="KBO positions" height="313" src="http://www.lpl.arizona.edu/undergrad/classes/spring2011/Hubbard_206/Lectures4/Outersolarsystem_objectpositions_labels_comp.jpg" width="320" /><br />
<span style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif; font-size: x-large;"><b><i><u>מאפיינים</u></i></b></span><br />
<div style="background-color: white; font-family: sans-serif; line-height: 19px; margin-bottom: 0.5em; margin-top: 0.4em; text-align: -webkit-auto;">
מתוך חישוב הבהירות - והנחה לגבי כושר החזרת האור - ניתן להעריך את גודלו של גוף. החוקרים מניחים שכושר ההחזרה של גופי חגורת קויפר לקוי, כפי שנמדד בגרעיני השביטים, כלומר, הוא פחות מ־10 אחוזים, ועל סמך הנחה זו חושבו גדלי הגופים בחגורת קויפר.</div>
<div style="background-color: white; font-family: sans-serif; line-height: 19px; margin-bottom: 0.5em; margin-top: 0.4em; text-align: -webkit-auto;">
גופי חגורת קויפר נעים במסלולים המתחלקים לשני סוגים: של גופי החגורה המכונים ה"אמיתיים", הנשארים כל הזמן במרחק גדול של 50-30 יחידות אסטרונומיות מהשמש; ולגופים ש"התפזרו" מהחגורה - כנראה עקב כוח משיכה של גוף אחר - ויכולים להתרחק מהשמש עד למרחק של כמאה יחידות אסטרונומיות (אם כי הפריהליון שלהם הוא עדיין בתחומי החגורה). גוף אחד כזה, שסימונו CR105 2000, נתגלה בשנת 2000, ורק שנה לאחר מכן הובהר מסלולו: הוא מגיע למרחק של עד 400 יחידות אסטרונומיות.</div>
<div style="background-color: white; font-family: sans-serif; line-height: 19px; margin-bottom: 0.5em; margin-top: 0.4em; text-align: -webkit-auto;">
הגבול העליון של חגורת קויפר אינו שרירותי: מספר הגופים אחרי נקודת המרחק של 50 יחידות אסטרונומיות מהשמש פוחת באופן קיצוני, תופעה אשר קרויה "מרווח קויפר" או "מצוק קוויפר". ההשערה היא, שגוף רחוק יותר בעל מסה דומה לזו של כדור הארץ או מאדים "מסלק" מהאזור ההוא גופים על ידי השפעתו הכבידתית.</div>
<div style="background-color: white; font-family: sans-serif; line-height: 19px; margin-bottom: 0.5em; margin-top: 0.4em; text-align: -webkit-auto;">
מרחקם הרב של גופי חגורת קויפר מהשמש גורם לתאורה נמוכה ולכן לקור עז על פניהם. כש־CR105 2000 נמצא בנקודה הרחוקה ביותר במסלולו, הוא מקבל כמות אנרגיה קטנה פי 16 אלף מזו שהשמש מקרינה על כדור הארץ. עצמת התאורה בחלק הגוף המואר דומה לעצמת התאורה על פני כדור הארץ בליל ירח מלא.</div>
<div style="background-color: white; font-family: sans-serif; line-height: 19px; margin-bottom: 0.5em; margin-top: 0.4em; text-align: -webkit-auto;">
חישובי טמפרטורה מצביעים על טמפרטורה של כמה עשרות מעלות מעל לאפס המוחלט. הגופים בחגורת קויפר קפואים וצפויים להישאר כאלה אלא אם הפרעה מסלולית תסיט אותם לעבר פנים מערכת השמש, שם יתאייד הקרח שבהם והם יהפכו לשביטים מן המניין.</div>
<div style="background-color: white; line-height: 19px; margin-bottom: 0.5em; margin-top: 0.4em; text-align: -webkit-auto;">
</div>
<h3 style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-image: none; background-origin: initial; border-bottom-color: initial; border-bottom-style: none; border-bottom-width: initial; margin-bottom: 0.3em; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; overflow-x: hidden; overflow-y: hidden; padding-bottom: 0.17em; padding-top: 0.5em; width: auto;">
<span class="mw-headline" id=".D7.98.D7.91.D7.9C.D7.AA_.D7.92.D7.95.D7.A4.D7.99_.D7.A7.D7.95.D7.99.D7.A4.D7.A8_.D7.94.D7.92.D7.93.D7.95.D7.9C.D7.99.D7.9D"><i><u><span style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif; font-size: x-large;">טבלת גופי קוויפר הגדולים</span></u></i></span></h3>
<table style="font-family: sans-serif; font-size: 13px;"><tbody>
<tr bgcolor="silver"><th>שם</th><th>קוטר (ק"מ)</th><th>גודל אמיתי</th><th>אלבדו</th><th>חצי הציר הגדול (יח"א)</th><th>שנת הגילוי</th><th>המגלה</th></tr>
<tr bgcolor="#F0F0F0"><td><b>פלוטו</b></td><td>2320</td><td>1.0-</td><td>0.6</td><td>39.4</td><td>1930</td><td>קלייד טומבו</td></tr>
<tr bgcolor="#F0F0F0"><td><b>מאקה-מאקה</b></td><td>1800</td><td>0.3-</td><td>0.6-1.0</td><td>45.7</td><td>2005</td><td>בראון, טרוז'ילו, רבינוביץ'</td></tr>
<tr bgcolor="#F0F0F0"><td><b>האומיה</b></td><td>1500~</td><td>0.1</td><td>0.7</td><td>43.3</td><td>2005</td><td>בראון, טרוז'ילו, רבינוביץ'</td></tr>
<tr bgcolor="#F0F0F0"><td><b>אורקוס</b></td><td>1500~</td><td>2.3</td><td>0.1 (הערכה)</td><td>39.4</td><td>2004</td><td>בראון, טרוז'ילו, רבינוביץ'</td></tr>
<tr bgcolor="#F0F0F0"><td><b>קווה-וואר</b></td><td>1070-1450</td><td>2.6</td><td>0.1</td><td>43.5</td><td>2002</td><td>בראון, טרוז'ילו</td></tr>
<tr bgcolor="#F0F0F0"><td><b>כארון</b></td><td>1205</td><td>1</td><td>0.4</td><td>39.4</td><td>1978</td><td>ג'. קריסטי</td></tr>
<tr bgcolor="#F0F0F0"><td><b>2002UX25</b></td><td>910~</td><td>3.6</td><td>0.08</td><td>42.5</td><td>2002</td><td>א. דסקור / ספייסווטש</td></tr>
<tr bgcolor="#F0F0F0"><td><b>2002AW197</b></td><td>650-750</td><td>3.3</td><td>0.14-0.2</td><td>47.4</td><td>2002</td><td>בראון, טרוז'ילו ואח' / מצפה הכוכבים פלומר</td></tr>
<tr bgcolor="#F0F0F0"><td><b>ורונה</b></td><td>450-750</td><td>3.7</td><td>0.12-0.3</td><td>43.0</td><td>2000</td><td>ר. מקמילן</td></tr>
<tr bgcolor="#F0F0F0"><td><b>איקסיון</b></td><td>400-550</td><td>3.2</td><td>0.25-0.5</td><td>39.6</td><td>2001</td><td>Deep Ecliptic Survey</td></tr>
</tbody></table>
<br />
<br />
http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=73aTsuL0wqU הנה סירטון על חגורת-קוויפר.<br />
<br />
<div style="text-align: center;">
<span style="background-color: cyan; color: blue; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: large;">סירטון שווה!!!</span></div>
<br />
<br />
<br /></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-81918318827288096472012-03-18T20:09:00.001+02:002013-03-03T20:26:00.614+02:00גדלים- מהגדול ביותר לקטן ביותר<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
הוספתי מדיה המציגה גדלים ביקום. אם תזיזו את הגלגלת קדימה תוכלו להתקרב ולראות פרטים מאוד מעניינים שאי אפשר לראות בעין רגילה כמו וירוסים וחיידקים קטנים או אפילו חלקיקי ניטרינו זעירים. אם תזיזו את הגלגלת אחורה תוכלו לראות אובייקטים גדולים יותר ולהתרחק. תוכלו בין השאר להבחין בין הגדלים של גלקסיות אליפטיות וגלקסיות ספירליות, לזהות הבדלים בין כל מיני כוכבים, ועוד ועוד. אם תלחצו על אחד האובייקטים המופיעים תגלו פרטים מעניינים על אודותיו לידו מצד שמאל, דרך אגב, תוכלו לקבוע את ההגדלה בעזרת סקלה שמופיעה למטה וכך תוכלו לשלוט על ההגדלה ביתר דיוק, מה שלא מתאפשר בעזרת גלגלת העכבר. כאשר תתקרבו או תתרחקו מרחק מסוים יופיע לכם עיגול ומתחתיו גודלו, לפי כך תוכלו לגעת את הגודל של האובייקטים. מדי פעם יופיעו לכם מרחקים באותו הגודל (שצוין בעיגול), כמו לדוגמה המרחק שעברה וויאג'ר 1 מכדור הארץ.<br />
<br />
<b><span style="color: blue; font-size: x-large;">תיהנו!!!</span> </b><span style="font-size: large;">הנה המדיה:</span><b> </b><a href="http://htwins.net/scale2/"><span style="font-size: large;">http://htwins.net/scale2/</span></a></div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-72032857892086622082012-03-16T17:17:00.000+02:002013-03-03T20:25:17.195+02:00נפטון<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
נפטון הוא כוכב הלכת הרביעי בגודלו במערכת השמש. הוא כל כך רחוק מהשמש (כ-4.5 מיליארד קילומטרים) שלוקח לו 164 שנים להקיף אותה פעם אחת, מה שאומר שמאז גילוי נפטון, הוא לא השלים אפילו הקפה אחת!<br />
איך גילו את נפטון? לפני כ-400 שנה גלילאו גלילי<span style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">י ככ</span>ל הנראה גילה את נפטון בתצפיותיו אך כיוון שהציוד ברשותו לא אפשר לו להבין שזהו כוכב לכת והוא חשב שזהו כוכב שבת רגיל. בשנת 1821 אלקסיס בובר עקב אחר תנועת אורנוס והבין כי ישנו גוף נוסף המשפיע על כוכב הלכת. כאן מתחיל המירוץ לגילוי נפטון. בשנת 1843 ג'ון קאוץ' אדאמס חישב את מסלולו של נפטון, הוא שלח את החישוב לג'ורג' הארי אשר ביקש ממנו הבהרות לגבי המסלול- הארי מעולם לא קיבל תשובה בחזרה. בשנת 1846 הגיע אורבן לה-ווריה למציאת גוף תאורטי המשפיע על אוראנוס- החישוב הגיע כמעט לאותה תוצאה כמו אדאמס, אף כי הוא נערך בנפרד- ממצאיו של אורבן לא עוררו התלהבות. ג'ון הרשל, גם הוא ב-1948, החל להפיץ את השמועות וביקש מג'יימס צ'אליס לחפש את כוב הלכת ה<span style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">אבוד. </span>ביולי 1846 החל צ'אליס את החיפוש. באותו זמן גם אורבן צלח בשכנוע יוהאן גלה לחפש את נפטון. ב-23 בספטמבר 1946 נצפה נפטון על ידי יוהאן גלה ובכך תם המירוץ לחיפוש נפטון. מיקום נפטון היה כמעלה מחישובו של לה- ווריה וכעשרה מעלות מחישוביו של אדאמס. צ'אליס ככל הנראה צפה בנפטון פעמיים באוגוסט אותה שנה אך לא זיהה אותו.<br />
נפטון הוא כוכב לכת כחול וקפוא כמו אוראנוס, המכוסה באוקיינוסים של גז מתן נוזלי. הטמפרטורה עליו היא כ200- מעלות ואילו על ירחו, טריטון, קר אפילו יותר: 236- מעלות צלזיוס! מהרי הגעש על פני טריטון מתפרץ לא אחר מאשר קרח!<br />
ישנן סופות עזות על גבי נפטון הנגרמות ככל הנראה מחומו הפנימי של נפטון. כל 16 שעות מקיף ענן לבן בשם "הטוסטוס" את נפטון, הוא עשוי מרסיסים קפואים של מתן.<br />
הידעת? על גבי נפטון נושבות הרוחות החזקות ביותר במערכת השמש- מעל 2,500 קמ"ש!!!<br />
נפטון לוקח את שמו מאל הים במיתולוגיה הרומית.<br />
ב-30 בדצמבר 2009 נתנה האקדמיה ללשון העברית את השם רהב לנפטון, לאחר תחרות שערכה על בחירת שמות.<br />
השם הובא מהפירוש בתלמוד הבבלי לפסוק <span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;"><span style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;">"בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב" (איוב כ"ו, י"ב)- שר הים במסורת היהודית.</span></span><br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/06/Neptune.jpg/250px-Neptune.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/06/Neptune.jpg/250px-Neptune.jpg" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">נפטון- שימו לב לעננים הלבנים המרחפים מעליו ולסערה על פניו בצד שמאל. קרדיט: נאס"א.</td></tr>
</tbody></table>
<span style="background-color: white; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;"><span style="font-family: Georgia, 'Times New Roman', serif;"><br /></span></span>
<br />
</div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-64286950929659493292012-03-15T19:57:00.002+02:002013-03-03T20:20:47.258+02:00אוראנוס<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div style="text-align: center;">
<b style="text-align: -webkit-auto;"><i><u><span style="background-color: cyan; color: blue; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אוראנוס</span></u></i></b></div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="text-align: -webkit-auto;"><span style="background-color: cyan; color: blue; font-style: italic; font-weight: bold; text-decoration: underline;">אורנוס </span><span style="background-color: white;">הוא </span></span>כוכב לכת<span style="background-color: white; text-align: -webkit-auto;"> במערכת השמש<span style="color: blue;"> </span></span><span style="background-color: white; text-align: -webkit-auto;">, השביעי במרחקו מהשמש. בדצמבר 2009 החליטה האקדמיה ללשון העברית להעניק לכוכב שם עברי: אורון, על שום אורו המועט.אורנוס הוא</span> <span style="background-color: white;"><span style="line-height: 19px; text-align: center;">ענק גזי (מצב צבירה גז). זהו </span><span style="line-height: 19px; text-align: center;"> </span>כוכב הלכת<span style="line-height: 19px; text-align: center;"> הראשון שהתגלה לאדם ולא היה ידוע לתרבויות הקדומות.</span></span></span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<div style="text-align: center;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="line-height: 19px;"><br /></span></span></div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="background-color: white; font-family: Arial, Arial, David, 'Courier New'; font-size: 14px; text-align: -webkit-auto;"> </span><span style="background-color: white; font-family: Arial, Arial, David, 'Courier New'; text-align: -webkit-auto;">את</span><span style="background-color: white; font-family: Arial, Arial, David, 'Courier New'; font-size: 14px; text-align: -webkit-auto;"> </span><span style="background-color: white; text-align: -webkit-auto;">אורנוס גילה האסטרונום ויליאם </span><span style="background-color: white; text-align: -webkit-auto;">הרשל </span><span style="background-color: white; text-align: -webkit-auto;">ב-1781. ב-1977 נתגלתה סביבו מערכת של טבעות, ובה 13 טבעות קלושות במרחק 42,000 עד 98,000 ק"מ מפניו. כיום ידועים 27 ירחים</span><span style="background-color: white; text-align: -webkit-auto;"> שלו. הגדולים מביניהם הם טיטניה, אוברון, אומבריאל, אריאל ומירנדה; רוב הירחים האחרים קרויים אף הם בשמותיהן של דמויות מיצירות שייקספיר</span><span style="background-color: white; text-align: -webkit-auto;">. </span></span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="background-color: white; text-align: -webkit-auto;"><br /></span>
</span><br />
<div style="text-align: -webkit-auto;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b><i><u>כמה דברים מעניינים על אורנוס</u></i></b></span></div>
<ol style="text-align: right;">
<li><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="background-color: white; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; text-align: -webkit-auto;">אורנוס עצמו נקרא על שם אבי האלים הראשון </span>במיתולוגיה היוונית.</span></li>
<li><span style="background-color: white; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; text-align: justify;">אורנוס הוא ענק המורכב רובו מקרח, הטמפרטורה על פניו מוערכת ב- 218- מעלות צלזיוס.</span><span style="background-color: white; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"> </span><span style="background-color: white; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; text-align: justify;"> </span></li>
<li><span style="background-color: white; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;">אורנוס השלישי בגודלו במערכת השמש.</span></li>
<li><span style="background-color: white; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;"><span style="background-color: white; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; text-align: center;">באורנוס רוחות חזקות והוא בעל ירחים רבים יחסית לגודלו וצבעו כחול.</span></span></li>
<li><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="background-color: white; text-align: -webkit-auto;"><span style="background-color: white; text-align: right;"><span style="font-family: Arial; text-align: -webkit-auto;">הכמות הקטנה של גז המתאן היא שמעניקה לאורנוס את צבעו הירקרק-כחלחל.</span></span></span><span style="background-color: white; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; text-align: -webkit-auto;"><span style="line-height: 19px;"> </span></span></span></li>
</ol>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="background-color: white; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;"> </span>
<b style="background-color: white; font-family: sans-serif; font-size: x-large; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;"><i><u>מסה והרכב</u></i></b> <span style="background-color: white; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; text-align: -webkit-auto;"><span style="line-height: 19px;"> </span></span><span style="background-color: white; font-family: Arial, Arial, David, 'Courier New'; text-align: -webkit-auto;">לאורנוס ליבה סלעית בקוטר 16,000 ק"מ, ומעליה שכבת קרח ומים של 8,000 ק"מ.</span></span><br />
<div style="background-color: white; margin-bottom: 0.5em; margin-top: 0.4em; text-align: -webkit-auto;">
<div style="line-height: 19px;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לאורנוס יש אטמוספירה צפופה של מימן, הליום, ומתאן, ומעטפת של מים, אמוניה וקרח מתאן. במרכזו יש ליבת ברזל-צורן.</span></div>
<div style="line-height: 19px;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<div style="line-height: 19px;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<div style="line-height: normal;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">הנוף המדהים של אורנוס ושל טבעותיו יתגלה בעתיד לעיניו של החוקר שיילך על אדמתה הסלעית והקפואה של מירנדה. קל להבחין שהטבעות נמצאות במרחק גדול זו מזו. בכך הן שונות מאוד מטבעותיו של שבתאי, שהן רבות וצפופות מאוד. טבעותיו של אורנוס מורכבות מאלפי סלעים קטנים, שצבעם שחור כפחם.</span></div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br class="Apple-interchange-newline" /></span></div>
<div style="line-height: 19px; margin-bottom: 0.5em; margin-top: 0.4em; text-align: -webkit-auto;">
<div style="background-color: white;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="background-color: transparent; line-height: 1.4;"> סירטון נחמד על אורנוס:</span><a class="yt-uix-redirect-link" dir="ltr" href="http://www.cassiopeiaproject.com/" rel="nofollow" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: transparent; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-width: 0px; border-color: initial; border-image: initial; border-left-width: 0px; border-right-width: 0px; border-style: initial; border-top-width: 0px; color: #1c62b9; cursor: pointer; font-size: 1.09em; line-height: 1.4; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px;" target="_blank" title="http://www.cassiopeiaproject.com">http://www.cassiopeiaproject.com</a> שווה צפייה!</span></div>
<div style="background-color: white;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<div style="background-color: white;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<div style="text-align: center;">
<br /></div>
</div>
<br />
<div style="background-color: white; line-height: 19px; margin-bottom: 0.5em; margin-top: 0.4em; text-align: center;">
<span style="font-family: Arial, Helvetic, David;"><span style="font-size: 15px;"><br /></span></span></div>
</div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-79222022233054570222012-03-14T20:30:00.001+02:002013-03-03T19:49:52.180+02:00שבתאי וטיטאן- כוכב לכת מדהים,ירח מרתק<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<br />
שבתאי הוא כוכב הלכת. זהו כדור גז שקטרו יותר מ120,000 ק"מ. ליבת שבתאי עשויה ככל הנראה ברזל וסלע אשר מסביבו מימן מתכתי, מעבר לו נמצאת האטמוספרה שאותה אנו רואים. מסביב לו חגה הילה יפהפייה של טבעות, אשר מכילות קרח ואבק. הראשון שצפה בטבעות הוא גלילאו גליליי אך בתקופתו הוא חשב שאלה רק שני ירחים, וכריסטיאן הויגנס היה הראשון אשר קבע כי אלה טבעות. בין הטבעות ישנם מרווחים, הנוצרים בזכות כבידת הירחים העוברים באותו מסלול, המפורסמים ברווחים הם רווח קאסיני ורווח הויגנס. הטבעות הן בעובי של כקילומטר בלבד ולכן בתקופה שבה הטבעות נוטות בדיוק במישור המלקה אנחנו לא רואים את הטבעות כלל...<br />
לשבתאי יש כיום יותר משישים ירחים (לא כולל הטבעות שהן בעצם הרבה גושים באזור אחד). המפורסם ביותר מירחיו הוא טיטאן, כיוון שיש סיכוי טוב להתקיימות חיים עליו וכיוון שהוא הירח השני בגודלו במערכת השמש. טיטאן הוא בין האובייקטים הכי מרתקים במערכת השמש כיוון שהוא מהווה מודל של כדור הארץ בתחילתו. טיטאן מועמד טוב לאכלוס חיים כיוון שהוא כולל חנקן, פחמן ומים, שכנראה נמצאים במצב מוצק. למרות זאת, יש סיכוי לחימום הירח על ידי גשמי המתאן שיורדים בו.<br />
לשבתאי נשלחו מספר חלליות ואפילו גשושית אחת נשלחה לטיטאן, אך אין ספק שזהו מקום שממשיך להיות מסתורי, וחשוב לחקור אותו יותר ויותר!<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<iframe allowfullscreen='allowfullscreen' webkitallowfullscreen='webkitallowfullscreen' mozallowfullscreen='mozallowfullscreen' width='320' height='266' src='https://www.youtube.com/embed/Rea5HASF-o0?feature=player_embedded' frameborder='0'></iframe></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: Times, Times New Roman, serif; font-size: x-small;">קרדיט לסרטון: נאס"א וESA.</span></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://astrobob.areavoices.com/files/2010/08/Titan_moon_ocean.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" src="http://astrobob.areavoices.com/files/2010/08/Titan_moon_ocean.jpg" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">טיטאן. האם יש כאן חיים? קרדיט: נאס"א.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
</div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-13509704324549630152012-03-13T16:38:00.001+02:002013-03-03T19:28:41.186+02:00צדק- ענק גזי- ענק אמיתי<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
מסתו של צדק גדולה יותר מכל פלנטות מערכת השמש גם יחד! הוא בנוי ככל הנראה בליבתו מצורן בחום של כ-30,000 מעלות קלווין (ה"אפס" של סולם קלווין הוא כ273- מעלות צלזיוס המכונה גם האפס המוחלט כיוון שמטמפרטורה זו אי אפשר לרדת). הליבה עטופה בשכבת מימן נוזלי, שעטופה במימן מולקולרי, אשר מעליו נמצאת האטמוספרה בעובי כ-1000 ק"מ אשר מורכבת מבעיקר מימן והליום אבל גם מתאן ואמוניה. בגלל מהירותו הגבוהה של סיבוב צדק סביב עצמו הוא בצורה מעט פחוסה. צדק פולט יותר אנרגיה מאשר הוא קולט. בצדק קיים "הכתם האדום הגדול" אשר מופיע שם מאז החלו התצפיות על צדק. "הכתם האדום הגדול", סופה אנטיציקלונית (סופה עם לחץ אוויר גבוה מאוד), עולה על שטח פני כדור הארץ בגודלה. לצדק יש גם טבעות קטנות מאוד המקיפות אותו. לצדק יש יותר מ-63 ירחים (!), סיבה לכך היא מסתו העצומה או קרבתו היחסית לחגורת האסטרואידים, שכן רבים מהירחים שלו הם אסטרואידים לשעבר. בצדק פגע ביולי 1994 השביט שומייקר לוי 9, אשר היה אז מפורק לכ-20 חלקים ופגע בו בחלק הדרומי. השביט השאיר רק זכר אחד, גם חודשים לאחר ההתנגשות נשארו על גבי צדק נותרו כתמים כהים על גבי אטמוספרת צדק, הישג מכובד יחסית לשביט...<br />
מספר גשושיות עברו ליד צדק אך כמובן לא נחתו עליו כיוון שאי אפשר לנחות על גז... המפורסמים בירחיו הם הירחים הגליליאניים שנקראים על שם גלילאו שצפה בהם ראשון על ידי טלסקופ שהכין בעצמו. המפורסמים ביותר מבין הירחים הגליליאניים הם איו ואירופה, איו- האובייקט בעל הכי הרבה פעילות געשית במערכת השמש ואירופה- בעל אגמים ואוקיינוסים מתחת לפני הקרקע אשר אולי מתקיימים שם חיים ואפילו היו תכניות לקדוח בקרקע ולבדוק קיום חיים (התכנית התבטלה בגלל מחיר...).<br />
צדק קיבל את שמו בלועזית- יופיטר- על שם ראש האלים במיתולוגיה הרומאית- כמו זאוס במיתולוגיה היוונית.<br />
ניתן לקבל <a href="http://astroclub.tau.ac.il/astropedia/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A1_%D7%A9%D7%9C_%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%A6%D7%93%D7%A7" style="text-align: center;" target="_blank">כאן</a> הוראות לבניית דגם של צדק עם חומרים נגישים בכל בית. לי זה קצת התפקשש אבל מי שיצליח קצת יותר טוב ממני מוזמן לכתוב בתגובות ואפילו להעלות תמונה. בהצלחה! קרדיט על הדגם לאסטרופדיה.<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://www.ynet.co.il/PicServer2/01082004/574338/Jupiter_wa.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="202" src="http://www.ynet.co.il/PicServer2/01082004/574338/Jupiter_wa.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">בחלק השמאלי מופיע צל של אחד מירחיו חולף על פניו ובחלק הימני- הכתם האדום הגדול.<br />
קרדיט: נאס"א.</td></tr>
</tbody></table>
<br /></div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-81933237132252083062012-03-02T10:06:00.002+02:002013-03-03T19:28:12.016+02:00מאדים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<span style="background-color: #fafafa; font-family: Arial, Calibri, Verdana, Geneva, sans-serif; line-height: 15px;">מאדים הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש. זהו כוכב הלכת החיצוני שמסלולו הוא הקרוב ביותר למסלול כדור הארץ ואחד מכוכבי הלכת הקטנים ביותר במערכת השמש. כמו כן הוא כוכב הלכת הארצי (כוכב הדומה בהרכבו לכדור הארץ) הרחוק ביותר מהשמש.</span><br />
<span style="background-color: #fafafa; font-family: Arial, Calibri, Verdana, Geneva, sans-serif; line-height: 15px;">צבע פניו של מאדים אדום בשל ריבוי בתחמוצות ברזל בקרקעו, ומכאן שמו העברי. שמו בלעז הוא מארס (Mars), משום שהוא זוהה במיתולוגיה הרומית עם אל המלחמה בשם זה (המקביל לארס מהמיתולוגיה היוונית). שם זה ניתן לו בשל מראהו האדום, שהרי הצבע האדום מתקשר למלחמה. כן הקנה לו צבעו יוצא-הדופן את הכינוי "כוכב הלכת האדום".</span><br />
<span style="background-color: #fafafa; font-family: Arial, Calibri, Verdana, Geneva, sans-serif; line-height: 15px;">למאדים שני ירחים קטנים, פובוס ודימוס, שניהם קטנים ובעלי צורה משונה. אלו כנראה אסטרואידים שנלכדו על ידי כוח המשיכה של מאדים.</span><br />
<br />
<div style="text-align: right;">
<span style="background-color: #fafafa; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; line-height: 15px;">קוטרו של מאדים 6,721 ק"מ (כחצי מקוטר כדור הארץ) והוא משלים סיבוב אחד סביב צירו אחת ל-24 שעות ו-37 דקות. מאדים משלים הקפה אחת סביב השמש כל 686.98 יום במהירות ממוצעת של 24.13 ק"מ/שנייה. צפיפותו הממוצעת 3.95 גרם לסמ"ק. למאדים רק רבע מפני השטח של כדור הארץ ומסתו היא רק עשירית ממסתו של כדור הארץ. כוח המשיכה על פני מאדים הוא כ 38% מכוח המשיכה על פני כדור הארץ. פני המאדים מלאים במכתשים ומרבית הקרח בקטבים הוא קרח יבש פחמן דו-חמצני. השינוי בגודלן ובצורתן של המדבריות על פני המאדים נעוץ ברוחות העזות המזיזות ענני חול גדולים ממקום למקום. ציר הסיבוב של מאדים נטוי בזווית של 25 מעלות ביחס למישור ההקפה שלו סביב השמש. האטמוספירה עליו דלילה מאוד וכמות המים בה נמוכה. במאדים נמצא גם ההר הגבוה ביותר במערכת השמש, הר הגעש אולימפוס מונס - גובהו 27 ק"מ. בנוסף על מאדים נמצא קניון ואליס מארינריס, אשר אורכו 4500 ק"מ ורוחבו 200 ק"מ.</span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="background-color: #fafafa; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; line-height: 15px;">בזמנים קדומים, כמות אדי המים באטמוספירה הייתה גדולה יותר, אלא שעקב מחסור באוקיינוסים וצורות חיים שיקלטו את אדי המים והחמצן, נקלטו אדי המים והחמצן בקרקע של מאדים, העשירה בברזל, הברזל התחמצן, הפך לחלודה, ומכאן צבעו האדום של כוכב הלכת.</span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="line-height: 15px;">למאדים נשלחו משימות רבות יחסית (כמובן לא מאוישות ביניהן: תכנית מרינר, תכנית מארס, שהייתה די כישלון כיוון שכל הגשושיות בה הושמדו בדרך זו או אחרת, תכנית ויקינג, מרס אוברזבר שנכשלה, מרס גלובל סרוויור, פאת'פיינדר, </span>
<span style="background-color: white; font-family: sans-serif; line-height: 19px; text-align: -webkit-auto;">מרס סרוויור 98 שהייתה מורכבת מ-2 מקפות, מארס אקספרס, ספיריט, אופורטיוניטי, MRO, פיניקס וקיוריוסיטי- שרק בנובמבר יצאה לדרכה ותגיע כבר באוגוסט השנה- יש למה לצפות, כיוון שהחללית מצוידת ממש בתוך עצמה במעבדה וכל דבר חשוד שיש בו סימן לחיים ינותח מהרבה מאוד בחינות.</span></span></div>
<div>
<div style="text-align: -webkit-auto;">
<span style="font-family: sans-serif;"><span style="line-height: 19px;">דרך אגב, לחלליות שנחתו על גבי מאדים יש היסטוריה ארוכה מאוד של מזל- בתחילה עם פאת'פיינדר שנבאו לו חודש לחיות אך בפועל שרד כמה חודשים, ספיריט- שאבד הקשר עמו ב22 במרס 2010 ונועד לשרוד רק חודשים ספורים אחרי נחיתתו בתחילת ינואר 2004 וכמוהו, גם אחיו- אופורטיוניטי- ששוגר בסוף אותו החודש, אשר עדיין מתרוצץ על גבי מאדים וחוקר את פניו. מי יודע? אולי גם קיוריוסיטי תשרוד הרבה אחרי מה שמנובא לה...</span></span></div>
<div style="text-align: -webkit-auto;">
<span style="font-family: sans-serif;"><span style="line-height: 19px;">במאדים גילו סימנים חד משמעיים למים בעבר על פניו ואולי יש גם כיום מים במאדים, אך בכמויות קטנות הרבה יותר.</span></span></div>
<div style="text-align: -webkit-auto;">
<span style="font-family: sans-serif;"><span style="line-height: 19px;"></span></span><br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://t1.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9GcTymVBc-6yvQYP4XgezQSFBH_ow5_o64k2J8EnYc6-1cT-Dm9ZF" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" src="http://t1.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9GcTymVBc-6yvQYP4XgezQSFBH_ow5_o64k2J8EnYc6-1cT-Dm9ZF" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מאדים- שימו לב לקטבים מלאי קרח פחמן דו- חמצני,<br />
אולי יש מתחתיו קרח מים... קרדיט: נאס"א. </td></tr>
</tbody></table>
<span style="font-size: xx-small;"></span><br />
<div style="text-align: center;">
<span style="font-size: xx-small;">קרדיט לFXP וויקיפדיה.</span></div>
</div>
</div>
</div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-12109692426583567682012-02-26T20:09:00.001+02:002013-03-03T19:27:34.756+02:00כדור הארץ והירח<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: right;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://www.hayadan.org.il/images/content3/2012/02/blue_marble_east1-500x500.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="200" src="http://www.hayadan.org.il/images/content3/2012/02/blue_marble_east1-500x500.jpg" width="200" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">כדור הארץ כפי שצולם על ידי הלווין Suomi NPP. קרדיט: נאס"א.</td></tr>
</tbody></table>
כדור הארץ, כוכב הלכת השלישי במרחקו מהשמש, הוא כוכב הלכת היחיד שבני האדם בטוחים שיש עליו חיים. החיים הראשונים על פניו החלו כמיליארד שנים לאחר היווצרותו. במשך ההיסטוריה החיים התפתחו מהתאים הראשונים הבסיסיים ליצורים מורכבים יותר, כגון בעלי חיים ובני אדם. הדעה הרווחת ביותר בקרב מדענים כיום להתפתחות היצורים על פני כדור הארץ היא תורת האבולוציה אשר לפיה היצורים מתפתחים לפי הצרכים שלהם ויחסית לסביבה. אם היצורים לא מצליחים להתאקלם בסביבה שלהם, הם פשוט מתים. דרך זו מכונה הברירה הטבעית והוגה הרעיון הזה הוא צ'ארלס דרווין אבל התאוריה הזאת מתפתחת כל הזמן אפילו בימינו.<br />
אבל בואו נחזור לתקופה של 20 מיליון שנה אחרי היווצרות כדור הארץ. בתקופה הזו נוצר הירח שלנו. לא נתייחס לתאוריות שונות בנוגע להיווצרותו אלא נתייחס יותר לעובדות ולתאוריות הרווחות בקרב רוב המדענים בעולם כיום. הירח, או בשמו המדעי לונה, שמבדיל את ירחנו משאר ירחי כוכבי הלכת הוא הירח הגדול ביותר יחסית לפלנטה שלו במערכת השמש, חוץ מפלוטו, כוכב הלכת הננסי שדומה בגודלו לירחנו, וכארון. עקב גודלו היחסי של הירח ועקב קרבתו היחסית אלינו הוא משפיע על כמה תופעות בכדור הארץ שאת חלקם אנו מכירים מחיי היום יום. דוגמה ראשונה היא כמובן הגאות והשפל- כאשר הירח נמצא בכיוון הים- המים יעלו לכיוונו כי מסת הירח תמשוך אותם- גאות. כאשר הירח לא נמצא מעל הים מפלס המים ירד- שפל. הירח גם משפיע על החיים עצמם בכדור הארץ- ישנם סרטנים שמסוגלים לחוש את תנועת הירח ויכולים להתכונן לגאות ובעלי חיים מסתגלים לאור הירח ולא חושבים שיום כאשר הירח למשל במילוא (הסבר על מופעי הירח ראו במאמר על נושא זה). לירח יש אטמוספרה דקיקה שלא משפיעה עליו במאומה. אל הירח נשלחו משימות רבות ביניהם המוכרות ביותר הן לונה וכמובן אפולו- המשימות המאוישות שבמסגרתם, באפולו 11 נחת האדם הראשון על הירח- ניל ארמסטרונג, באומרו את המשפט המפורסם "צעד קטן לאדם וצעד גדול לאנושות". המשימות לירח מהוות חלק משמעותי בחקר החלל והיקום כיוון שהירח שלנו הוא האובייקט שהכי פשוט לנו לחקור והוא בין הגורמים שבזכותם אנו חיים כאן היום.<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://www.ynet.co.il/PicServer2/04062007/1161641/moon_wa.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="173" src="http://www.ynet.co.il/PicServer2/04062007/1161641/moon_wa.jpg" width="200" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אדם על הירח. קרדיט: נאס"א.</td></tr>
</tbody></table>
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e4/Moon_merged_small.jpg/250px-Moon_merged_small.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="200" src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e4/Moon_merged_small.jpg/250px-Moon_merged_small.jpg" width="200" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הירח כפי שנראה מכדור הארץ. קרדיט: Ghirlandajo.</td></tr>
</tbody></table>
</div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-31247301972337304382012-02-25T20:43:00.000+02:002013-03-03T19:23:29.040+02:00נגה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
נגה, השישי בגודלו מבין כוכבי הלכת במערכת השמש, והשני במרחקו מן השמש, בין כוכב חמה לבין כדור הארץ, קטן רק מעט מכדור הארץ. לנגה גם יש ליבת ברזל מוצקה כמו לכדור הארץ. לצופה מכדור הארץ (בעזרת טלסקופ כמובן) נשקף נגה, כמו כוכב חמה, במופעים (כמו גם הירח). נגה, הוא ונוס בלועזית, נקרא כך על שם אלת היופי, ונוס, שכן נגה מאוד בהיר, וכמובן מכאן קיבל את שמו העברי. גם מבעד לטלסקופ נגלה נגה ככוכב נהדר ואפילו מתאים מאוד לחיים מכל הבחינות- אולי בשל כך נשלחו אליו כל כך הרבה משימות: משימות מרינר, פיוניר-ונוס, ונוס-אקספרס, מגלן, ומשימות ונרה. אך כולם- אחרי התבוננות קצרה בשטח, הפכו את נגה מכוכב הלכת הכי מתאים לחיים לכוכב הלכת הכי פחות מתאים לקיום חיים במערכת השמש, כי המראה שנגלה אליהם היה אטמוספרה דחוסה כל כך עד שממש אי אפשר לראות מבעדה, אטמוספרה עם אחוז גבוה כל כך של פחמן דו חמצני עד שאפקט החממה שם עצום כל כך עד שהטמפרטורה הממוצעת שם היא כ-460 מעלות צלזיוס מה שמעלים כל סיכוי לחיים. נוסף על כך למרות ליבת הברזל המדידות מראות שפשוט אין שם שדה מגנטי, אולי כיוון שמהירות הסיבוב של נגה אטית ביותר. בקיצור, פלנטה עוינת במיוחד...<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://beersheva.israelnow.co.il/inline/beershevanow/he/11dc161195aa4fb8f15efec2171ade06.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="200" src="http://beersheva.israelnow.co.il/inline/beershevanow/he/11dc161195aa4fb8f15efec2171ade06.jpg" width="200" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">נגה מבעד לטלסקופ- מקום רגוע ושליו. קרדיט: נאס"א.</td></tr>
</tbody></table>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/85/Venus_globe.jpg/300px-Venus_globe.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="200" src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/85/Venus_globe.jpg/300px-Venus_globe.jpg" width="200" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">נגה במציאות- מקום קודר ועוין. קרדיט: נאס"א.</td></tr>
</tbody></table>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
</div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-65044793728233370492012-02-22T13:02:00.002+02:002013-03-03T19:23:10.194+02:00כוכב חמה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
כוכב חמה הוא כוכב לכת סלעי (מוצק בחלק החיצוני שלו) וכוכב הלכת הכי קרוב לשמש- 58 מיליון קילומטרים בממוצע. לכוכב חמה אין ירחים. לכוכב חמה יש אטמוספרה ממש ממש דקיקה, כל כך דקיקה עד שלעתים מכנים אותו חסר אטמוספרה, האטמוספרה שלו כמובן גם לא מגינה מכל האסטרואידים שמגיעים אליו בהמוניהם ויוצרים את פניו מלאי מכתשים. האטמוספירה הדקיקה היא גם אחת הסיבות לכך שכוכב חמה הוא לא כוכב הלכת החם ביותר במערכת השמש והוא בעל הפרשי הטמפרטורות הגדולים ביותר במערכת השמש- כיוון שאפקט החממה של כוכב חמה נמוך ביותר וקרני השמש כמעט לא נשארות בתחומו וכאשר מגיע הלילה הטמפרטורות צונחות מ430 מעלות צלסיוס ביום למינוס 170 מעלות צלסיוס בלילה! לכוכב חמה נשלחו 2 משימות לא מאוישות- מרינר 10 ומסנג'ר.<br />
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://www.aastroyoga.com/images/mercury.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="200" src="http://www.aastroyoga.com/images/mercury.jpg" width="200" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">כוכב חמה כפי שצולם על ידי החללית מסנג'ר, החלק שנראה חלק <br />
הוא פשוט קטע בכוכב חמה שמסנג'ר לא צילמה.<br />
קרדיט: נאס"א.</td></tr>
</tbody></table>
</div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-36283842932149128712012-02-13T19:20:00.000+02:002013-03-03T19:22:54.456+02:00קטלוג מסיה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
הבאתי בהמשך קישור לרשימת קטלוג מסיה (הסימון), סימון ngc, תמונות האובייקט, שם העצם (אם יש), מיקומו (קבוצת כוכבים) סוג עצם (גלקסיה, צביר וכו'), המרחק שלו מאיתנו ובהירות (נראית, לא מוחלטת) ויש גם בסוף תרשים של הרקיע ומסומנים בו עצמי הקטלוג- קרדיט לויקיפדיה. אבל לפני הכל אסביר קצת על קטלוג מסיה, ועל מסיה...<br />
<div>
הקטלוג, שפורסם תחת השם קטלוג הערפיליות וצבירי הכוכבים, נרשם על ידי שארל מסיה כרשימת עצמים שהפריעה לו, כחוקר שביטים, למצוא שביטים בשמים. בקטלוג הוא כתב היכן נמצאים העצמים, ואת תיאורם. אגב, כל הרשימה נכתבה בסיועו של עוזרו של מסיה, פייר מאשן. בהתחלה הרשימה כללה רק 45 עצמים, אבל אחר כך מסיה הוסיף עוד 58 עצמים. הרשימה הסופית, אחרי הוספה של עוד עצמים על ידי חוקרים אחרים (באישורו של מסיה) כוללת 110 עצמים, כאשר על M102 יש אומרים שהיא בעצם M101 שנצפתה בטעות פעמיים... קצת על מסיה: הוא נולד בלורן שבצרפת וכיוון שבילדותו אביו ושישה מאחיו מתו, אחיו הבכור לקח אותו תחת חסותו, ולימד אותו בעצמו במקום לשלחו לבי"ס. מסיה התחיל להתעניין באסטרונומיה כנראה בגלל רצף מאורעות אסטרונומים חשובים שאירעו בילדותו. כשהיה בן 20 הוא התחיל לעבוד כאסטרונום בקולג' המלכותי ושם צפה בכמה מעברי כוכבי לכת על פני השמש.</div>
<div>
הנה הקישור: <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%92_%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%94" target="_blank">ויקיפדיה, קטלוג מסיה</a>.</div>
</div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-47483065706359325742012-02-11T20:05:00.000+02:002013-03-03T19:17:53.206+02:00מצפים למרץ- האם כוכב לכת חדש יצטרף למערכת השמש?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
טיכה- שעל הסיכוי לנוכחותו במערכת השמש כבר הודיעו בפברואר בשנה שעברה, הוא, אם יתגלה, יהיה כוכב הלכת הכי גדול במערכת השמש, פי 1.4 בגודלו ופי 4 במסתו- כוכב לכת עצום יחסית. במרץ הקרוב אמורים להתפרסם הנתונים על סריקת האזור שבו טיכה אמור להיות- כ-15,000 יחידות אסטרונומיות- מרחק ממש ממש גדול שאף חללית לא הגיעה לשם. כוכב הלכת התגלה כאשר דניאל ויטמאייר וג'ון מטיס גילו בנתונים שהגיעו משביטים מחוץ למערכת השמש שהגיעו לפנים מערכת השמש שכנראה כוכב לכת הרחק בענן אורט משפיעה על השביטים. דרך אגב ויטאיימר פרסם את השערתו כבר ב-1999 אבל רק עכשיו הרעיון נבדק לעומק. שם הכוכב לכת נקרא על שם אלת השפע היוונית.<br />
עכשיו כולנו רק מצפים לתוצאות, ולגילוי כוכב הלכת התשיעי....<br />
<br /></div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5877619321180836649.post-53874072805006595282012-02-09T17:23:00.000+02:002013-03-01T11:12:23.730+02:00מהו גודל?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
הוספתי סרטון שמראה כמה אנחנו קטנים- הסרטון מתחיל מהירח שלנו ומגיע עד לכוכב עצום שנקרא <br />
VY Canis MAJORIS- הכוכב הגדול ביותר שידוע למדענים (לפחות כש יצרו את הסרטון- אני לא יודע מה הכוכב הגדול ביותר עכשיו אבל רואים מהיחס שהכוכב בהחלט גדול :) ), פשוט מדהים לראות כמה אנחנו זעירים בהשוואה לכל שאר היקום, ומפחיד...<br />
תהנו.<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<iframe allowfullscreen='allowfullscreen' webkitallowfullscreen='webkitallowfullscreen' mozallowfullscreen='mozallowfullscreen' width='320' height='266' src='https://www.youtube.com/embed/HEheh1BH34Q?feature=player_embedded' frameborder='0'></iframe></div>
</div>
Anonymoushttp://www.blogger.com/profile/03541622127443163035noreply@blogger.com0