מאדים

מאדים הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש. זהו כוכב הלכת החיצוני שמסלולו הוא הקרוב ביותר למסלול כדור הארץ ואחד מכוכבי הלכת הקטנים ביותר במערכת השמש. כמו כן הוא כוכב הלכת הארצי (כוכב הדומה בהרכבו לכדור הארץ) הרחוק ביותר מהשמש.
צבע פניו של מאדים אדום בשל ריבוי בתחמוצות ברזל בקרקעו, ומכאן שמו העברי. שמו בלעז הוא מארס (Mars), משום שהוא זוהה במיתולוגיה הרומית עם אל המלחמה בשם זה (המקביל לארס מהמיתולוגיה היוונית). שם זה ניתן לו בשל מראהו האדום, שהרי הצבע האדום מתקשר למלחמה. כן הקנה לו צבעו יוצא-הדופן את הכינוי "כוכב הלכת האדום".
למאדים שני ירחים קטנים, פובוס ודימוס, שניהם קטנים ובעלי צורה משונה. אלו כנראה אסטרואידים שנלכדו על ידי כוח המשיכה של מאדים.

קוטרו של מאדים 6,721 ק"מ (כחצי מקוטר כדור הארץ) והוא משלים סיבוב אחד סביב צירו אחת ל-24 שעות ו-37 דקות. מאדים משלים הקפה אחת סביב השמש כל 686.98 יום במהירות ממוצעת של 24.13 ק"מ/שנייה. צפיפותו הממוצעת 3.95 גרם לסמ"ק. למאדים רק רבע מפני השטח של כדור הארץ ומסתו היא רק עשירית ממסתו של כדור הארץ. כוח המשיכה על פני מאדים הוא כ 38% מכוח המשיכה על פני כדור הארץ. פני המאדים מלאים במכתשים ומרבית הקרח בקטבים הוא קרח יבש פחמן דו-חמצני. השינוי בגודלן ובצורתן של המדבריות על פני המאדים נעוץ ברוחות העזות המזיזות ענני חול גדולים ממקום למקום. ציר הסיבוב של מאדים נטוי בזווית של 25 מעלות ביחס למישור ההקפה שלו סביב השמש. האטמוספירה עליו דלילה מאוד וכמות המים בה נמוכה. במאדים נמצא גם ההר הגבוה ביותר במערכת השמש, הר הגעש אולימפוס מונס - גובהו 27 ק"מ. בנוסף על מאדים נמצא קניון ואליס מארינריס, אשר אורכו 4500 ק"מ ורוחבו 200 ק"מ.

בזמנים קדומים, כמות אדי המים באטמוספירה הייתה גדולה יותר, אלא שעקב מחסור באוקיינוסים וצורות חיים שיקלטו את אדי המים והחמצן, נקלטו אדי המים והחמצן בקרקע של מאדים, העשירה בברזל, הברזל התחמצן, הפך לחלודה, ומכאן צבעו האדום של כוכב הלכת.

למאדים נשלחו משימות רבות יחסית (כמובן לא מאוישות  ביניהן: תכנית מרינר, תכנית מארס, שהייתה די כישלון כיוון שכל הגשושיות בה הושמדו בדרך  זו או אחרת, תכנית ויקינג, מרס אוברזבר שנכשלה, מרס גלובל סרוויור, פאת'פיינדר,  מרס סרוויור 98 שהייתה מורכבת מ-2 מקפות, מארס אקספרס, ספיריט, אופורטיוניטי, MRO, פיניקס וקיוריוסיטי- שרק בנובמבר יצאה לדרכה ותגיע כבר באוגוסט השנה- יש למה לצפות, כיוון שהחללית מצוידת ממש בתוך עצמה במעבדה וכל דבר חשוד שיש בו סימן לחיים ינותח מהרבה מאוד בחינות.

דרך אגב, לחלליות שנחתו על גבי מאדים יש היסטוריה ארוכה מאוד של מזל- בתחילה עם פאת'פיינדר שנבאו לו חודש לחיות אך בפועל שרד כמה חודשים, ספיריט- שאבד הקשר עמו ב22 במרס 2010 ונועד לשרוד רק חודשים ספורים אחרי נחיתתו בתחילת ינואר 2004 וכמוהו, גם אחיו- אופורטיוניטי- ששוגר בסוף אותו החודש, אשר עדיין מתרוצץ על גבי מאדים וחוקר את פניו. מי יודע? אולי גם קיוריוסיטי תשרוד הרבה אחרי מה שמנובא לה...

במאדים גילו סימנים חד משמעיים למים בעבר על פניו ואולי יש גם כיום מים במאדים, אך בכמויות קטנות הרבה יותר.

מאדים- שימו לב לקטבים מלאי קרח פחמן דו- חמצני,
 אולי יש מתחתיו קרח מים... קרדיט: נאס"א. 

קרדיט לFXP וויקיפדיה.