גרעינו של כוכב שביט עשוי ממים, דו-תחמוצת הפחמן, אמוניה ומתאן קפואים, על פניהם יש גם סלעים ואבק. גודלם של רוב השביטים אינו עולה על קילומטרים ספורים אך יש מביניהם שמאות קילומטרים. השביטים מגיעים מקצוות מערכת השמש- חלקם מחגורת קוויפר (השביטים קצרי המחזור) וחלקם מגיעים מענן אורט (השביטים ארוכי המחזור). כאשר השביטים מתקרבים אל השמש הם מתחממים ושכבתם החיצונית יוצרת הילה (קומה). אורך ההילה מגיע לכמיליון קילומטרים ועל ידי כך השביט מתגלה לעינינו. מעבר להילה קיים ענן המורכב רוב רובו ממימן ואורכו מיליוני קילומטרים. קרינת השמש מסיטה את גרעין השביט הרחק מהשמש ועל ידי כך נוצר שובל נוסף.
כאשר שביט נכנס למערכת השמש הפנימית יכולים להתרחש כמה תרחישים:
1. הוא יכול להמשיך במסלולו האליפטי, לצאת ממערכת השמש הפנימית, ולשוב כעבור זמן מה.
2. הוא יכול ליפול אל תוך השמש ולא לחזור....
3. פלנטה כלשהי יכולה להסיטו ממסלולו והוא יורחק למסלול אחר.
4. הוא יכול להתנגש בפלנטה כלשהי (כמו שאירע לשביט שומייקר לוי 9 בשנת 1994- הוא התנגש בצדק).
בעבר אנשים חשבו שהשביטים הם מבשרי רע אך היום כולם יודעים ששביטים הם ותיקים עוד מתחילת מערכת השמש וחשוב לחקור אותם יותר ויותר.
כאשר שביט נכנס למערכת השמש הפנימית יכולים להתרחש כמה תרחישים:
1. הוא יכול להמשיך במסלולו האליפטי, לצאת ממערכת השמש הפנימית, ולשוב כעבור זמן מה.
2. הוא יכול ליפול אל תוך השמש ולא לחזור....
3. פלנטה כלשהי יכולה להסיטו ממסלולו והוא יורחק למסלול אחר.
4. הוא יכול להתנגש בפלנטה כלשהי (כמו שאירע לשביט שומייקר לוי 9 בשנת 1994- הוא התנגש בצדק).
בעבר אנשים חשבו שהשביטים הם מבשרי רע אך היום כולם יודעים ששביטים הם ותיקים עוד מתחילת מערכת השמש וחשוב לחקור אותם יותר ויותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה