אסטרוביולוגיה היא המדע העוסק ביצורים חוץ ארציים (מחוץ לכדור הארץ), ובניסיון לחפשם.
מדע האסטרוביולוגיה קיים למעשה מימי קדם, אלא שבימי קדם הוא לא היה ממש מדע, אלא ניסיונות נואשים וכושלים למדי ליצור קשר עם חוצנים, דבר שלחלוטין לא הצליח.
למעשה, ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של ניסיונות ליצירת קשר, כמו רעיון הדגמת משפט פיתגורס על פני שטחים עצומים, דבר שלמזלנו, בסופו של דבר לא יצא אל הפועל...
עם פרוץ המהפכה הטכנולוגית במאה העשרים, הלכו והשתכללו הניסיונות ליצירת קשר עם חוצנים, ולהבין האם הם קיימים.
הכל התחיל בשנת 1960, בה האסטרונום פרנק דרייק הקדים את זמנו ותיאר מתמטית את ההסתברות לקיום חיים חוץ ארציים.
כך, כבר בשנות בשנות ה-60, השתמשו בגלי רדיו לניסיונות מציאת חוצנים.
במאה ה-70, כאשר חלליות התחילו לצאת מתחומי כדור הארץ והירח, השתנתה התמונה.
מצד אחד, חלליות שנשלחו למאדים גילו כי "קווים" על מאדים הם לא עדות לקיומם של חייזרים, אלא תופעה אופטית.
מצד שני, ירחים כמו אירופה וטיטאן, שנראו שממים לחלוטין וחסרי עתיד, לפתע נראו מבטיחים בקשר לקיום חייזרים עליהם.
המאה ה-20 מיקדה את החיפוש אחרי חייזרים, והפכה אותו ממדע- בדיוני, למדע של ממש.
כיום, לא מחפשים סימנים לחייזרים גדולים ואינטליגנטיים (למרות שלפעמים דנים באפשרות ובודקים אותה לעומק) במערכת השמש שלנו, אלא עדות לחיים כלשהם, אפילו מיקרוסקופיים, מחוץ לגבולות הפלנטה שלנו.
במאה ה-20 החיפוש לא רק הצטמצם לחיים מיקרוסקופיים, אלא טומן בחובו גם אפשרויות רבות יותר, כמו חיים על פלנטות מחוץ למערכת השמש.
כיום, מדענים מעריכים שבעוד כ-20 שנה נוכל לדבר באופן חופשי על קיומם של חייזרים, ועל פי מדענים בערך בתקופה זו נגלה אותם.
כיום החיפוש אחרי חיים חוץ ארציים מקיף ורחב, ומתרחב כל הזמן.
החיפוש כולל חיפוש במסעות בחלל, בתוך כוכבי לכת (כמו מאדים), ירחים (כמו אירופה וטיטאן), או כמו שביטים. החיפוש גם כולל מטאוריטים שנחתו בכדור הארץ ומגיעים מהחלל. מדענים מחפשים כיום, בעזרת ארגון הנקרא סט"י, יצורים תבוניים, אשר נשלחים אליהם אותו רדיו, בתקווה שהיצורים יגיבו לאותות.
ערפל רב מפוזר סביב עתיד האסטרוביולוגיה במאה ה-21, אך ידוע שצפויות לנו הפתעות רבות, ואסור לשלול שום אפשרות!
מדע האסטרוביולוגיה קיים למעשה מימי קדם, אלא שבימי קדם הוא לא היה ממש מדע, אלא ניסיונות נואשים וכושלים למדי ליצור קשר עם חוצנים, דבר שלחלוטין לא הצליח.
למעשה, ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של ניסיונות ליצירת קשר, כמו רעיון הדגמת משפט פיתגורס על פני שטחים עצומים, דבר שלמזלנו, בסופו של דבר לא יצא אל הפועל...
עם פרוץ המהפכה הטכנולוגית במאה העשרים, הלכו והשתכללו הניסיונות ליצירת קשר עם חוצנים, ולהבין האם הם קיימים.
הכל התחיל בשנת 1960, בה האסטרונום פרנק דרייק הקדים את זמנו ותיאר מתמטית את ההסתברות לקיום חיים חוץ ארציים.
כך, כבר בשנות בשנות ה-60, השתמשו בגלי רדיו לניסיונות מציאת חוצנים.
במאה ה-70, כאשר חלליות התחילו לצאת מתחומי כדור הארץ והירח, השתנתה התמונה.
מצד אחד, חלליות שנשלחו למאדים גילו כי "קווים" על מאדים הם לא עדות לקיומם של חייזרים, אלא תופעה אופטית.
מצד שני, ירחים כמו אירופה וטיטאן, שנראו שממים לחלוטין וחסרי עתיד, לפתע נראו מבטיחים בקשר לקיום חייזרים עליהם.
המאה ה-20 מיקדה את החיפוש אחרי חייזרים, והפכה אותו ממדע- בדיוני, למדע של ממש.
כיום, לא מחפשים סימנים לחייזרים גדולים ואינטליגנטיים (למרות שלפעמים דנים באפשרות ובודקים אותה לעומק) במערכת השמש שלנו, אלא עדות לחיים כלשהם, אפילו מיקרוסקופיים, מחוץ לגבולות הפלנטה שלנו.
במאה ה-20 החיפוש לא רק הצטמצם לחיים מיקרוסקופיים, אלא טומן בחובו גם אפשרויות רבות יותר, כמו חיים על פלנטות מחוץ למערכת השמש.
כיום, מדענים מעריכים שבעוד כ-20 שנה נוכל לדבר באופן חופשי על קיומם של חייזרים, ועל פי מדענים בערך בתקופה זו נגלה אותם.
כיום החיפוש אחרי חיים חוץ ארציים מקיף ורחב, ומתרחב כל הזמן.
החיפוש כולל חיפוש במסעות בחלל, בתוך כוכבי לכת (כמו מאדים), ירחים (כמו אירופה וטיטאן), או כמו שביטים. החיפוש גם כולל מטאוריטים שנחתו בכדור הארץ ומגיעים מהחלל. מדענים מחפשים כיום, בעזרת ארגון הנקרא סט"י, יצורים תבוניים, אשר נשלחים אליהם אותו רדיו, בתקווה שהיצורים יגיבו לאותות.
ערפל רב מפוזר סביב עתיד האסטרוביולוגיה במאה ה-21, אך ידוע שצפויות לנו הפתעות רבות, ואסור לשלול שום אפשרות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה